

מהו טיפול בעירוי קטמין?
קטמין הוא סם מסוכן המשמש כחומר הרדמה זה יותר מ־60 שנה. במינון גבוה הוא משמש כתרופת הרגעה ויכול לסייע בשליטה בכאב.
קטמיינד היא מרפאה פסיכיאטרית המציעה טיפולים חדשניים ביותר בתחום בריאות הנפש, במסגרת נגישה, מסבירת פנים ונינוחה. אנחנו מאמינים שהגישה הנכונה לבריאות הנפש מבוססת על ראייה אישית והוליסטית של המטופל. אנחנו מציעים פתרון חדשני, מוכח ומיטיב, שעד לאחרונה לא היה זמין בישראל.
מרפאת קטמיינד מציעה טיפולים חדשניים באמצעות עירוי קטמין. קטמין המוענק באמצעות עירוי הוכח כיעיל במיוחד להקלה על תסמיני דיכאון קשים. קטמיינד מורכבת מצוות רופאים המונה בראשו בין היתר מומחה בפסיכיאטריה, אשר יספקו אבחון כדי לספק לך פיתרון מקצועי, בטוח ומותאם לדיכאון.
במידה שהינך מעוניין בטיפול או בפרטים נוספים על התהליך, בבקשה תמלא את הטופס בקישור ונחזור אליך בהקדם.
ללוות אותך בדרכך לבריאות, באמצעות שירותי הבריאות הפסיכיאטריים העדכניים והחדשניים ביותר, המותאמים לך אישית.
קטמין הוא סם מסוכן המשמש כחומר הרדמה זה יותר מ־60 שנה. במינון גבוה הוא משמש כתרופת הרגעה ויכול לסייע בשליטה בכאב.
לקטמין יתרון בכך שהוא אינו משפיע על לחץ הדם או על מערכת הנשימה. הוא נספג היטב ופועל במהירות. לקטמין שניתן בעירוי יש יתרונות לעומת קטמין שניתן בדרכים אחרות. עירוי דרך הווריד מבטיח ניצול של 100% מהחומר שנכנס לגוף, ואילו בשיטות אחרות שיעור נמוך יותר של החומר זמין לגוף בפועל.
קשה לומר כמה זמן תימשך השפעת הטיפול. מניסיוננו, במטופלים שעברו טיפול אחד או שניים התסמינים חוזרים בתוך זמן קצר. לעומת זאת, נרשמו תוצאות לטווח ארוך במטופלים שטופלו לפי הפרוטוקול המומלץ, כלומר שישה טיפולים במשך שבועיים–שלושה, ולאחר מכן טיפול אחד בשבוע במשך חודש. לאחר ההקלה בתסמינים, ייתכן שיידרשו טיפולי "תגבור" אחת לחודש או פעמיים בשנה, כתלות במצב המטופל.
I. הקדמה טיפול בקטמין הוא טיפול רפואי מהפכני אשר מכיל פוטנציאל לשפר את חייהם של אנשים הסובלים ממצבים נפשיים. בעזרת שימוש בתרופה קטמין, אשר פותחה
סוגי טיפול בעזרת קטמין לאנשים המעוניינים בטיפול בקטמין יש מספר דרכים לטיפול במצבים שונים, כולל דיכאון, חרדה וכאב כרוני. דרכים אלו כוללות: אינפוזיה (IV)
התמכרות היא מצב כרוני ומתיש המשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם. בעוד שטיפולים מסורתיים כגון ,תרפיה וטיפול בעזרת תרופות הועילו עבור חלק מהמכורים, הם לא
מייסד, מומחה בין־לאומי לרפואה דחופה ובעל ניסיון רב בשימוש בעירוי קטמין. לד"ר דרשר יותר מ־30 שנות ניסיון בשימוש בקטמין במסגרת תפקידו כמנהל מחלקות לרפואה דחופה.
לד"ר סטיוארט סיידמן, מומחה בפסיכיאטריה, מרפאה פסיכיאטרית במנהטן. הוא מלמד פסיכו־פרמקולוגיה בבית החולים שיבא. הוא שותף בחברת "נגב קפיטל" – קרן המשקיעה בתרופות פסיכדליות להתוויות נוירו־פסיכיאטריות. הוא מביא עימו יותר מ־10 שנות ניסיון במתן טיפול בקטמין למטופלים שעמידים לטיפולים אחרים.
קטמין הוא סם מסוכן בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. האחזקה של קטמין במרפאת קטהמיינד בע"מ והשימוש בו מתבצעים בידי רופאים מורשים בלבד, בהתאם להוראות סעיף 11(2) לפקודת הסמים המסוכנים ותקנה 16 לתקנות הסמים המסוכנים, התש"ם-1979 ובכפוף לשיקול דעת רפואי. אין לראות באמור באתר זה משום עידוד או המלצה לשימוש בקטמין או בכל סם מסוכן אחר שלא בהתאם להוראות הדין ובהתאם להוראת רופא.
מוצרי הקטמין בהם נעשה שימוש במרפאת קטהמיינד בע"מ הם תכשירים הרשומים בישראל, אך אינם מאושרים להתוויות של טיפולים בתחום בריאות הנפש. בהתאם, השימוש בתכשירי הקטמין מתבצע בהתאם להוראת תקנה 29(א)(10) לתקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ"ו-1986, על פי מרשמים מיוחדים המועברים לבדיקת משרד הבריאות. אין לראות באמור באתר משום עידוד או המלצה לשימוש בתכשירי קטמין שלא בהתאם לתנאי הרישום שלהם או שלא בהתאם להוראת רופא.
כל המידע המופיע באתר זה מובא למטרות אינפורמטיביות כלליות בלבד. אין באמור באתר כדי להוות אבחון רפואי, המלצה לטיפול כלשהו או תחליף להיוועצות באנשי מקצוע מוסמכים.
כל הזכויות שמורות לקטה-מיינד
הפרעה זו עלולה להתפתח אצל אנשים שנחשפו לאירוע טראומטי, כגון אסון טבע, תאונה קשה, מתקפת טרור, מלחמה, אונס, פציעה קשה, אלימות מינית או איום על חייהם. אנשים אף עלולים לפתח פוסט־טראומה בעקבות אירוע טראומטי שקרה למישהו אחר, כמו מוות של קרוב משפחה או חבר או בעקבות חשיפה נשנית למידע מזעזע, למשל שוטר שנחשף שוב ושוב למקרים של ניצול קטינים. במחקרים אחדים נמצא קשר בין אנשים שיש להם פוסט־טראומה לבין פוסט־טראומה משנית אצל הקרובים להם. התסמינים השכיחים של פוסט־טראומה משנית הם הפרעות שינה, חרדה ומצוקה.
תופעת ההתאבדות ההולכת ומתרחבת נעשתה למשבר עולמי בבריאות הציבור, ועם זאת אפשרויות הטיפול בה מוגבלות. בסקר שנערך בשנת 2020 במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (Centers for Disease Control & Prevention), נמצא שיותר מ־1 מכל 10 נשאלים שקלו ברצינות להתאבד ב־30 הימים האחרונים. בקבוצת הגיל 18–24 נמצאו נתונים מטלטלים אף יותר – 1 מכל 4 נשאלים שקל להתאבד.