הכל על דיכאון קליני והדרך היעילה והמהירה ביותר לטפל בו

איך מזהים דיכאון קליני?

 

תסמיני דיכאון עלולים להופיע לאורך זמן או לפרקים, ופוגעים בהדרגה ביכולת התפקוד היומיומית בבית, בחיים החברתיים, בעבודה ו/או בלימודים.

 

ישנם סוגים שונים של דיכאון, כאשר דיכאון קליני מג'ורי (Major Depressive Disorder – ובקיצור MDD) מהווה כהפרעת הדיכאון הקשה ביותר. הוא משפיעה על תחושות, מחשבות והתנהגויות, ועלול להוביל להתפתחות סיבוכים רגשיים ופיזיים, להקשות על חיי היומיום ולתחושה מתמשכת של חוסר מטרה.

 

חשוב לדעת שדיכאון אינו תחושת 'עצבות קלה' שניתן להיפטר ממנה בקלות. בעוד שאפשר להתגבר לעתים על תסמינים קלים של דיכאון ללא טיפול תרופתי, בדיכאון קליני מג'ורי נדרשת התערבות טיפולית ממושכת, לרוב באמצעות תרופות נוגדות דיכאון, פסיכותרפיה (טיפולים בשיחות) בשיטות שונות או שילוב ביניהם וכן באמצעים טכנולוגיים המבקשים לסייע לאלו שעמידים לטיפול תרופתי.

 

 

איך מאבחנים דיכאון?

 

לפני אבחון דיכאון כרוני, חשוב לשלול בעיות בריאותיות אחרות שעלולות לגרום לאותם תסמינים, כגון מחלת בלוטת התריס או הפרעות שינה. תהליך האבחון של דיכאון נסמך על מספר רכיבים:

 

• בדיקה פסיכיאטרית על ידי פסיכיאטר.
• הערכה פסיכולוגית, לרבות באמצעות שאלונים שונים שמאפשרים לאבחן דיכאון.
• בדיקה גופנית.
• בדיקות מעבדה משלימות שעשויות להצביע על חסרים תזונתיים שונים או הפרעות הורמונאליות שייתכן וקשורות להתפתחות דיכאון.

 

דיכאון מג'ורי מאובחן על פי הקריטריונים הבאים, כאשר מופיעים לפחות חמישה מתוך התסמינים האופייניים הבאים ברמה היומיומית ולמשך שבועיים רצופים:

 

• מצב רוח מדוכא לאורך רוב שעות היום ובמרבית הימים
• חוסר עניין או הנאה בכל/ רוב הפעילויות בחיי היומיום
• שינוי משמעותי במשקל/ בתיאבון כמעט בכל הימים שאינו על רקע דיאטה להורדה במשקל
• האטה במחשבות וירידה בפעילות הגופנית
• עייפות וחוסר אנרגיה כמעט מדי יום
• תחושת חוסר ערך או אשמה רבה
• חוסר יכולת לחשוב או להתרכז כמעט בכל יום
• מחשבות אובדניות חוזרות ו/או התנהגות אובדנית

 

במסגרת אבחון דיכאון מז'ורי – על תסמינים אלה להוביל לפגיעה בתפקוד המטופל לפחות בהיבט אחד – חברתי, תעסוקתי, משפחתי ו/או בהיבטים אחרים.

 

 

 

 

איך מתמודדים עם דיכאון קליני?

 

כיום, ישנם טיפולים רבים לדיכאון שיכולים להביא לשיפורים משמעותיים ביותר ולמנוע הישנות של אפיזודות דיכאון. הגישות העיקריות כיום הן טיפול פסיכודינמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי ותרופות פסיכיאטריות.

סוג הטיפול נבחר על פי חומרת הדיכאון והעדפות המטופל, כאשר שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפיה נחשב יעיל במיוחד.

כאשר מדובר בדיכאון של ילדים ובני נוער ניתן לשלב בטיפול גם הדרכת הורים או טיפול משפחתי, ובמצבים של דיכאון חמור, דיכאון לאחר לידה, דיכאון פסיכוטי או חשש לניסיון אובדני (בכל הגילאים) – אשפוז פסיכיאטרי עשוי לספק מסגרת מכילה ותומכת עד להשגת הקלה בסימפטומים.

 

 

מה מרגישים בדיכאון?

 

דיכאון היא מחלה המשפיעה על הגוף והרגשות.

זוהי תופעה פסיכיאטרית שכיחה המתבטאת באחד או יותר מהתסמינים הבאים: מצב רוח מדוכא במשך שבועיים או יותר, אובדן הנאה ועניין, אשמה על המציאות, דימוי עצמי נמוך, הפרעות שינה ותיאבון, תחושת אנרגיה נמוכה וירידה כללית בריכוז.

המטופל יכול לסבול מדיכאון קל, קצר טווח, או דיכאון ארוך טווח, חמור שיכול להיות מסכן חיים. הבעיות יכולות להיות אירועים ארוכי טווח, חד פעמיים, או תופעות שבאות והולכות. עם זאת, דיכאון גובה מחיר רציני בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים.

 

 

אילו סוגי דיכאון יש?

 

הפרעת דיכאון קלינית/מז'ורי מוגדרת כנוכחות של סימפטומים דיכאוניים (מצב רוח מדוכא, חוסר תקווה, עצבנות, אובדן תיאבון או נדודי שינה וכו') הגורמים למצוקה או לפגיעה בתפקוד במשך שבועיים רצופים לפחות ושאינה נובעת מעצב.

הרגשות הקשים הנלווים לדיכאון קליני עלולים אף להוביל למחשבות וניסיונות אובדניים, ולכן הטיפול בו חשוב ביותר.

פרקים של דיכאון קליני יכולים להופיע במגוון מצבים, כגון דיכאון לאחר לידה ודיכאון עונתי. כמו כן, בגיל מבוגר ובילדות, דיכאון עלול להתבטא בדרכים ספציפיות לאותן קבוצות גיל.

 

דיכאון פסיכוטי. מצב דיכאון חמור ביותר יכול להחליק עד לנקודה שבה בודק המציאות מושפע, ולאדם הפגוע התחילו כל מיני מחשבות שאינן הגיוניות (למשל, שהגוף שלו מתכלה או שהוא בעצם מת). לפעמים, עוצמת הדיכאון כל כך גדולה שזה כלל לא מרגיש כמו דיכאון, אלא ניתוק רגשי. דיכאון פסיכוטי הוא מצב מסוכן מאוד הדורש עזרה פסיכיאטרית דחופה וטיפול תרופתי.

 

הפרעת דיכאון מתמשכת/דיסטימיה מתבטאת במצב קבוע של דיכאון, תחושות של חוסר ערך, חוסר הנאה, פגיעה בדפוסי אכילה ושינה וכו' הנמשכים לפחות שנתיים. תסמינים אלו הינם בעוצמה נמוכה יחסית לעוצמתם בדיכאון קליני, אך גורמים למצוקה או לחוסר תפקוד במערכות יחסים, בעבודה וכו'. במקרים אלו, הסביבה לרוב אינה מבחינה בעוצמת המצוקה של המטופל. זו הסיבה שהרבה פעמים מתעורר תסכול בגלל הפער בין הרושם המתקבל "מבחוץ" לבין החוויה הקשה המורגשת "בפנים". בתגובה למצב מלחיץ, דיסתימיה עלולה להחמיר ולהפוך לאפיזודה דיכאונית קלינית.

 

הפרעת ויסות רגשי מתחילה בילדות ומאופיינת בהתפרצויות זעם קשות שביניהם מצב הרוח נשאר עצבני. ההפרעה היא סוג של דיכאון בילדות שניתן לאבחן בין הגילאים 6-18.

 

הפרעה דיספורית קדם וסתית מייצגת מצב חמור של תסמונת קדם וסתית. התסמינים כוללים שינויים במצב הרוח, מצב רוח ירוד ועצבנות המגיעים בזמנים קבועים (בערך בשבוע שלפני הווסת) ומשתפרים או אפילו נעלמים במהלך הימים הראשונים של הווסת.

 

הדיכאון הבסיסי הוא איננו אבחנה רשמית, אך אנשים רבים חושבים שהוא מתאר במדויק את מצבם. במקום להתבטא דרך התסמינים האופייניים של דיכאון, הדיכאון הבסיסי קיים "מתחת לפני השטח" ומתבטא בצורות עקיפות. אדם עשוי להרגיש עייף, חסר אנרגיה ומוטיבציה, אך לא לחוש באופן ישיר מדוכא או עצוב.

לרוב זה מלווה בתסמינים גופניים שאין להם הסבר רפואי, כמו כאבי ראש, כאבי שיניים או גב. מצב זה יכול להיגרם מניסיון מודע או לא מודע של אדם לנטרל רגשות דיכאוניים ולהקהות אותם באמצעות מנגנוני הגנה שונים (נפשיים או חיצוניים, כגון תלות בחומרים ממכרים).

 

 

ממה נגרם דיכאון?

 

לא ברור מה הסיבה המדויקת לדיכאון, אבל זה יכול להיות שילוב של מספר גורמים אפשריים:

 

• גנטיקה – לאנשים שיש להם בני משפחה עם דיכאון יש סיכון גבוה יותר לדיכאון מאשר אנשים ללא קרובי משפחה בדיכאון.
• נוירולוגיה – חומרים המופרשים במוח (נוירוטרנסמיטורים) נקשרו להתפתחות דיכאון
• הורמונים – הורמונים שונים נקשרו להתפתחות של דיכאון, כמו אלה שמייצרים בלוטת התריס
• אירועי חיים טראגיים כמו אובדן של אדם אהוב או קשיים בחיי היומיום כמו בעיות בריאות חמורות במשפחה, קשיים כלכליים, פרידה ומערכות יחסים לא ידועות בבית או בעבודה.
• אירועים טראומטיים בילדות, כמו התעללות הורית והתייתמות.

 

 

דיכאון אצל ילדים ומתבגרים

 

אצל ילדים ובני נוער, תסמינים של דיכאון דומים לאלו של מבוגרים, אולם ילדים קטנים במיוחד יטו יותר להציג תחושות עצבות, חוסר סבלנות, הצמדות למבוגרים, חששות, כאבים, סירוב ללכת לבית הספר ונטייה להרטבות לילה.

 

בגיל ההתבגרות דיכאון מתבטא בעיקר בעצבות, חוסר סבלנות, תחושת חוסר הערכה עצמית, שליליות, כעס, הישגים נמוכים בלימודים, נטייה להיעדר מהלימודים, תחושה של חוסר הבנה ורגישות יתר, נטייה לצריכת אלכוהול וסמים, אכילת יתר, שינת יתר, חוסר עניין בפעולות שגרתיות, הימנעות מיצירת קשרים חברתיים ונטייה לפגיעה עצמית.

 

 

עד כמה דיכאון שכיח?

 

דיכאון היא הפרעה נפשית רווחת ביותר עוד משחר ההיסטוריה. כיום, לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), מעל ל-264 מיליון איש ברחבי העולם בכל הגילאים סובלים מדיכאון.

במצב החמור, דיכאון עלול להוביל להתאבדויות, ומדובר בגורם התמותה השני בחשיבותו בקרב צעירים בגילי 29-15. בשנים האחרונות מדווחים בארגון כי שכיחות הדיכאון עולה, וכי מדובר בגורם מוביל לנכות במדינות העולם.

בישראל, בסקר הבריאות הלאומי של משרד הבריאות לשנים 2015-2013 שכלל 18,334 נבדקים בוגרים, דיווחו 8.7% על דיכאון או חרדה ו-5.2% על נטילת תרופות לדיכאון וחרדה.

 

 

מהו זמן ההחלמה?

 

משך הדיכאון משתנה מאדם לאדם. לפעמים מדובר באירוע שנמשך בין שבועות עד חודשים, ולפעמים דיכאון הוא כרוני. עם זאת, גם אם מדובר בתופעה כרונית, לרוב ישנה תקופת רגיעה בה לא מופיעים תסמיני הדיכאון.

 

 

האם דיכאון עובר לבד?

 

כאשר אדם סובל מדיכאון אמיתי – דיכאון קליני או דיכאון מג'ורי – הוא זקוק לעזרה מקצועית כדי לצאת ממנו. טיפול תרופתי או פסיכותרפיה, או שניהם, יכניסו אותו למצב שבו יוכל "לחשוב חיובי".

אנשים מדוכאים חושבים שלילי, הם רואים את העולם דרך משקפיים כהים. כשם שאדם בבור עמוק זקוק לעזרה כדי לצאת החוצה, כך גם אדם מדוכא. כמו שמישהו עם סוכרת או אסטמה לא יכול לטפל בעצמו לבד, כך גם מישהו עם דיכאון לא יכול.

 

 

כיצד מטפלים בדיכאון באמצעות טיפול תרופתי?

טיפול בקטמין

כיום, עד כמחצית מהמטופלים עם דיכאון קליני יהיו עמידים לטיפול, כלומר תגובתם לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון רגילות לא תהיה מספקת.

במשך 20 השנים האחרונות, הוכח שוב ושוב שלטיפול בקטמין במינון נמוך, בסביבה קלינית מבוקרת היטב, יש השפעה אנטי־דיכאונית ואנטי־אובדנית מהירה ומתמשכת. הגילוי שחולים עם דיכאון עמיד מגיבים בצורה מהירה לעירוי של קטמין הינו מרשים ועורר תגובה מידית בקהילת המטפלים במחלת הדיכאון.

מרפאות קטה־מיינד ישראל

אם אתה מעוניין לחקור עירוי קטמין כטיפול עבור דיכאון אתה יכול לחפש מרפאות המציעות טיפול זה בקרבתך. מרפאת קטה־מיינד בישראל היא המרפאה הייעודית הראשונה בארץ לטיפול בקטמין המתמחה בטיפול בקטמין למצבים נפשיים.

 

דרכים נוספות לטיפול בדיכאון

פסיכותרפיה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBASP) הוא טיפול שפותח במיוחד עבור דיכאון, ומחקרים רבים תומכים ביעילותו להפרעה זו.

• תוצאות מחקר מוגבלות תומכות בצורה חלופית של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המקוצר כ- CBASP טיפול זה פותח מ-CBT על ידי ד"ר ג'יימס מק'קולו מאוניברסיטת וירג'יניה. היא מבוססת על ההנחה שחולים עם דיכאון כרוני חושבים, מתנהגים ומתקשרים בדרכים שמקשות על הטיפול הקונבנציונלי בבריאות הנפש. טיפול CBASP מבקש לחשוף ולהטיל ספק באמונות והתנהגויות אלו. באמצעות טכניקה הנקראת "ניתוח מצב", המטפל מנסה לעזור למטופל לפרק את האירוע הגורם למצוקה לסדרה של אירועים קטנים יותר, ולאחר מכן למצוא צמתים שבהם, אם המטופל משנה את התנהגותו או תגובתו, תוצאות שונות.
• טיפול CBT  – טיפול זה עוזר לאנשים לראות מצבים מסוימים בצורה חיובית יותר. בגלל חוסר התקווה העמוק שחשים אנשים עם דיכאון כרוני, זה דורש טיפול אינטנסיבי יותר מהרגיל.
• טיפול בין אישי – מטרת הטיפול הבין אישי בדיכאון כרוני היא לשנות את האופן שבו המטופל רואה את עצמו. יש להניא את החולה מלחשוב על עצמו כעל אדם בעל אופי פגום, כך שיחשוב שיש לו מחלה כרונית הניתנת לריפוי. הטיפול יכול גם לעזור למטופלים לבטא כעס בדרכים מועילות, להפוך לאסרטיביים יותר ולקחת סיכונים חברתיים.

 

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

 

פנייה לטיפול מומלצת כאשר תסמיני דיכאון מביאים לפגיעה באיכות החיים, הן ברמת הבריאות הנפשית של האדם והן ברמת התפקוד (קושי לקום מהמיטה בבוקר, שיבושים ביחסים חברתיים, ירידה ניכרת בכושר העבודה וכו'). פעמים רבות, תחושות של חוסר אונים וחוסר תקווה מקשות על פנייה לטיפול ("איך זה יכול לעזור לי? מה הטעם?"), ובמקרים אלו, תמיכה סביבתית היא בהחלט גורם מניע חשוב.

כפי שהוזכר קודם לכן, מצוקה הקשורה בדיכאון עלולה להוביל לניסיונות התאבדות, ולכן חשוב לסייע לאנשים עם דיכאון לקבל טיפול מתאים לפני שהמצוקה הופכת לבלתי נסבלת.

 

 

איך אפשר לעזור אם אדם קרוב אליי סובל מדיכאון?

 

אם מישהו קרוב אליך (חבר, בן זוג או עמית לעבודה) מראה סימפטומים של דיכאון, סביר להניח שאת/ה הראשונ/ה להבין שמשהו לא בסדר. ראשית, חשוב שתנסה/י להבין מה עובר עליו, לתמוך בו ולהקשיב ללא שיפוטיות. אם תקרא/י לו "משוגע" ותתקופ/י אותו ותבקש/י ממנו לקום, זה לא יעזור, זה רק יחמיר את המצב ויגרום לו להרגיש יותר גרוע. כמובן שתעזרו לו רבות אם תעודדו אותו להיעזר באנשי מקצוע שיוכלו לעזור לו לצאת ממצוקתו הנוכחית.