נכון לימינו, הקטמין משמש לטיפול בהפרעות פיזיות ונפשיות מסוגים רבים, ביניהם כאבים מסוגים שונים והפרעות נפשיות. הקטמין אף עשוי להציע תחליף יעיל ומהיר-פעולה במקרים מסוימים בהם קיים חשש להתמכרות, עקב שימוש ממושך בתרופות משככות כאב ובתרופות נוגדות דיכאון. לאחרונה, פורסמה סקירה מקיפה העוסקת במחקרים הממוקדים בניתוב וברתימת יתרונות הקטמין לצורך סינרגיה פוטנציאלית בינו לבין הפסיכותרפיה. את עיקריה של סקירה זו נביא כאן, מכיוון שנראה כי בצד טיפול קטמין לחרדה, טיפול קטמין דיכאון ושימושים עכשוויים אחרים, קטמין וטיפול פסיכולוגי / טיפול פסיכיאטרי עומדים להוות, בשנים הקרובות, את הקלף המנצח בתחום בריאות הנפש.
הסקירה מסכמת עדויות הקיימות בנוגע לפרקטיקות בנות ימינו ומבוססת על שבעה עשר מחקרים (להרחבה אודות מחקרים בנושא כנסו לקישור). מפרסומי מחקרים אלה עולה, כי טיפולים משולבים יכולים, בנסיבות מסוימות, ליצור ולהאריך מבחינה קלינית הפחתה משמעותית בכאב, בחרדה ובתסמיני דיכאון, ואף לקדם ולהאיץ תהליכי גמילה בחולים המכורים לחומרים אחרים.
על אף השונות הקיימת באופני היישום בין המחקרים השונים (אופן מתן הקטמין, מינון / תדירות, שיטת הפסיכותרפי ומשך הטיפול הכולל) ממצאיהם מצביעים על כך שטיפולי פסיכותרפיה, הניתנים לפני, במהלך ולאחר פגישות טיפול בקטמין, מסוגלים למקסם ולהאריך את התועלת המופקת משני אפיקי הטיפול.
למרות שהסקירה מסתיימת (כנהוג בסקירות העוסקות בגישות טיפול חדשניות) בהמלצה לביצוע ניסויים נוספים בקני מידה גדולים יותר בכדי להבין טוב יותר את הקשרים ההדדיים שבין פסיכותרפיה לבין הקטמין לצורך פיתוח שיטות עבודה סטנדרטיות ותוכניות תחזוקה, מהסקירה-עצמה בהחלט נראה כי המדובר בבשורה טובה עבור מתמודדי-הנפש המתמודדים עם הפרעות שונות.
בשנים האחרונות גובר העניין הציבורי בשימוש בקטמין לטיפול בכאבים, הפרעות פסיכולוגיות והתמכרות. במקביל להתפתחותם של מעכבי ספיגה חוזרת סלקטיביים של סרוטונין, חלה הרחבה משמעותית של הגדרת המושג "דיכאון", כמו גם ירידה מרשימה בהבדלי היעילות הנצפים במחקרים מבוקרים בין פלצבו (תרופות-דמה) לבין התרופות האמיתיות.
אולם, כידוע, משך תחילת השפעתן של התרופות הקונבנציונאליות הנוגדות הדיכאון הינו ארוך למדי, דבר המהווה חיסרון משמעותי לטיפולים נוגדי-הדיכאון הקיימים, ומותיר בפני המחקר את האתגר והצורך המכריע בפיתוחן של תרופות המשפיעות מהר יותר, במיוחד עבור חולים המצויים בסיכון להתאבדות.
למרות מאמצי המחקר האינטנסיביים, הצלחת תחום פיתוח הטיפולים נוגדי דיכאון המבוססים על מנגנוני פעולה חדשים, הייתה מוגבלת מאד בשישה העשורים האחרונים, עובדה שהופכת את התחום לזהיר ולספקן למדי לגבי אפשרויות פיתוח חדשות. אולם, חרף החשדנות המשתמעת, מספר מחקרים קטני-היקף שנערכו במהלך 15 השנים האחרונות זכו לעניין, בזכות יכולתם להציג ראיות לכך שהטיפולים הקשורים לקטמין סיפקו תוצאות טובות. הקטמין, על אף קוצר טווח השפעתו, בזכות זמן תחילת השפעתו המהיר, הפך למועמד לא רע כשחקן חיזוק במלחמה בהפרעות הנפשיות השונות.
אופציה טיפולית חדשה יחסית שכוכבה דרך בשנים האחרונות היא הפסיכותרפיה, המטפלת בהפרעות או בתסמינים פסיכולוגיים באמצעות קידום צמיחה אישית וניהול סימפטומים ומבוססת על טכניקות, גישות ועקרונות טיפול ייחודיים.
במחקרים השונים, בנפרד, הן הפסיכותרפיה והן הטיפול התרופתי המסורתי הראו רמת יעילות דומה למדי. לעומת זאת, השילוב בין שני אפיקי הטיפול הוכח כיעיל יותר בטיפול בהפרעות הפסיכולוגיות. הצלחה זו נצפתה כמשמעותית, ספציפית, באוכלוסיות מסוימות (ביניהן מבוגרים וחולים הסובלים מהפרעות נלוות), אבל הוכחה רוחבית, גם אצל האוכלוסיות האחרות שהשתתפו בניסויים.
הקטמין הוא אנטגוניסט לקולטן N-methyl-D-aspartate) NMDA) שסונתז תחילה כחלופה לחומר ההרדמה Phencyclidine) PCP). כבר בשנת 1962 הצביעו הממצאים הראשוניים על תכונות ההרדמה, שיכוך הכאבים והשינויים הייחודיים של התודעה במינונים משתנים של הקטמין. החומר נמצא כיום בשימוש נפוץ כחומר הרדמה וכחומר משכך כאבים ברפואת האנושית.
קצה החוט המתועד הראשון בנוגע לפוטנציאל של קטמין בפסיכותרפיה דווח לראשונה בשנת 2017. מאז, הפסיכותרפיה המתוגברת בקטמין נוסתה כטיפול במצבים מרובים, כולל כאב נוירופטי-כרוני, הפרעות דיכאון מג'ורי (MDD), הפרעות חרדה כלליות (GAD), הפרעות אובססיביות-קומפולסיביות (OCD), הפרעות דחק פוסט טראומטיות (PTSD), הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ובהתמכרויות / הפרעות שימוש בחומרים SUD)).
כמו בכל תחום שלא נחקר עד תומו, גם בנוגע לאופן פעולתו של הקטמין, השפעתו והאופן שבו הוא יכול לסייע בפסיכותרפיה, קיימות לא מעט מחלוקות בין הרופאים למדענים ואף בינם לבין עצמם. מספר תיאוריות הנוגעות לשילוב בין הקטמין לפסיכותרפיה מתמקדות בהקלה על למידה רגשית באמצעות הנוירו-פלסטיות המוגברת, גילויים של חוויות מעוררות-רגשית, הפחתה במגננות שמציבים המטופלים ושיפור מעורבותם ומחויבותם של המטופלים לתהליך הטיפולי.
בנוסף, בעוד שחלק מהחוקרים והמתרגלים פועלים בכדי למזער את השפעותיו הפסיכדליות (משנות התודעה) של הקטמין, חלק מהמחקרים מורים כי לקיומן של חוויות פסיכדליות יתרונות מסוימים העשויים לשפר את בריאותו הנפשית של המטופל. החוויה הטרנס-אישית שמביא איתו הקטמין עשויה לגרום למטופל לראות את העולם מנקודות מבט חדשות, לצאת מדפוסי חשיבה והתנהגות מקובעים ולהציע לו תובנות אישיות מזווית חדשה לגמרי. ממצאים אלו מקבילים לממצאי המחקרים העוסקים בקשר בין חוויה פסיכדלית לבין תוצאות הטיפול במחקרים שהתמקדו בתרופות פסיכדליות כגון MDMA ופסילוציבין.
יעילות שילובם של הקטמין ותרופות פסיכדליות נוספות בפסיכותרפיה על פי התומכים, מבוססת על מספר גורמים ויכולות:
כך שבאופן טבעי, גם הקטמין, שניחן בתכונות משנות תודעה עשוי, עד מהרה, למצוא את מקומו בפסיכותרפיה בת-ימינו ככלי טיפולי לכל דבר.
"קטמין הוא סם מסוכן בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. האחזקה של קטמין במרפאת קטמיינד בע"מ והשימוש בו מתבצעים בידי רופאים מורשים בלבד, בהתאם להוראות סעיף 11(2) לפקודת הסמים המסוכנים ותקנה 16 לתקנות הסמים המסוכנים, התש"ם-1979 ובכפוף לשיקול דעת רפואי. אין לראות באמור באתר זה משום עידוד או המלצה לשימוש בקטמין או בכל סם מסוכן אחר שלא בהתאם להוראות הדין ובהתאם להוראת רופא.
מוצרי הקטמין בהם נעשה שימוש במרפאת קטמיינד בע"מ הם תכשירים הרשומים בישראל, אך אינם מאושרים להתוויות של טיפולים בתחום בריאות הנפש. בהתאם, השימוש בתכשירי הקטמין מתבצע בהתאם להוראת תקנה 29(א)(10) לתקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ"ו-1986, על פי מרשמים מיוחדים המועברים לבדיקת משרד הבריאות. אין לראות באמור באתר משום עידוד או המלצה לשימוש בתכשירי קטמין שלא בהתאם לתנאי הרישום שלהם או שלא בהתאם להוראת רופא.
כל המידע המופיע באתר זה מובא למטרות אינפורמטיביות כלליות בלבד. אין באמור באתר כדי להוות אבחון רפואי, המלצה לטיפול כלשהו או תחליף להיוועצות באנשי מקצוע מוסמכים."
