כאב כרוני מוגדר ככאב המופיע במקום אחד או יותר בגוף ונמשך או חוזר לאורך יותר משלושה חודשים. ההערכות לגבי שכיחות הכאב הכרוני באוכלוסייה נעות בין 10% ליותר מ-50%. המצב, שלעיתים קרובות, בלתי נראה לסביבה (אפילו זו הקרובה) עלול להשפיע על האנשים המתמודדים עימו לאורך כל חייהם ברמות שונות. כאב כרוני קשור למצוקה רגשית משמעותית ולנכות תפקודית המפריעה לאדם הסובל בביצוע פעולות חיי היומיום, כמו כן, הכאב הכרוני קשור גם לנטל חברתי משמעותי, עקב אובדן תפוקה ועלויות רפואיות ישירות שהוא גורם לאדם, לסביבתו ולמקום עבודתו.
מתוך הכרה באתגרים שהכאב הכרוני מציב בפני מערכות הבריאות והחברות, אסטרטגיות לאומיות ממדינות רבות (כולל בריטניה, ארה"ב, אוסטרליה וקנדה) קוראות לשינוי של שירותי הבריאות המוצעים לחולים החיים עם כאב כרוני. כדי לפתח שירותי בריאות הרלוונטיים לחולים, חיוני להבין את נקודות המבט של המטופלים, את צרכיהם וכיצד הם חיים ומתמודדים עם מצבם. למרות שנערכו מספר מחקרים ספציפיים שבחנו אסטרטגיות התמודדות שונות של מטופלים עם כאב כרוני, פחות מחקרים חקרו את החוויות הרחבות יותר הקשורות לחיים ולהתמודדות עם כאב כרוני ואת ההשפעה שיש לכאב כרוני על איכות החיים של המטופלים, היחסים האישיים, בריאות הנפש והתעסוקה.
כאב כרוני: הבנת הגורמים והשפעותיו על חיי היומיום
ראשית, כאשר נשתמש במושג "כאב" לאורך מאמר זה, אנחנו מתכוונים, אך ורק, לכאב הפיזי ולא לכאב הרגשי, שהוא כבר עניין הנוגע לבריאות הנפש.
מכיוון שכולנו יודעים מהו כאב פיזי ואף פוגשים בו מידי פעם, קל יהיה לנו להמשיך ולעלות מדרגה לשלב ההסבר הבא – הכאב הכרוני.
כאב כרוני פירושו, בדרך כלל, כאב פיזי שנמשך יותר מ-3 חודשים או מעבר לזמן הריפוי הרגיל של פגיעה מהסוג הספציפי. הכאב הכרוני שונה מהכאב הפיזי החריף הרגיל שכולנו מכירים, למשל, כתוצאה מנפילה. ברוב המקרים, הייתם גם מצפים שסוג זה של כאב חריף לא יימשך זמן רב מדי.
כאב כרוני נמשך זמן רב ומסוגל להשפיע על אנשים שונים בדרכים שונות וברמות חומרה שונות מאד. הכאב הכרוני יכול אפילו לדעוך ולשוב כשהוא "חוזר", למשל, בעיתויים, בפעולות או בזמנים מסוימים.
הכאב הכרוני, יהיה, במרבית המקרים, תוצאה של מצב רפואי או של פציעה בסיסית, אולם במקרים מסוימים הוא אף יכול להופיע גם כל ללא סיבה ברורה. בניגוד לכאב החריף, הכאב הכרוני נמשך מעבר לזמני הריפוי / ההחלמה הרגילים, וייתכן (כך רומזים מחקרים) כי אין להופעתו כל מטרה ביולוגית ברורה.
הכאב הכרוני עלול להופיע ולהשפיע על חלקים שונים בגוף, כולל שרירים, מפרקים, עצבים ואיברים, מה שמוביל לאי נוחות פיזית, ניידות מופחתת ומצוקה רגשית. זהו מצב מורכב שעלול להיות בעל השפעה משמעותית על חיי היומיום של אדם כמו גם על חיי הסובבים אותו.
טכניקות הרפיה ומיינדפולנס ככלים לניהול כאב
ניתן, בדרך כלל, להתייחס להתנהגויות שמקורן בכאב כאל התנהגות הסתגלותית או כאל התנהגות שאינה מסתגלת.
ההתנהגות המסתגלת תואמת למצב ולחומרתו, למשל, הימנעות מתנועות כואבות למשך פרק זמן מסוים לאחר פגיעה בגב או צליעה (שמקורה באי הנחת מלוא המשקל על הרגל) לאחר התרחשות נקע או פגיעה בברך או בקרסול. התנהגות כזו מונעת פציעה נוספת / החמרת המצב ומאפשרת לשלבי הריפוי המוקדמים להתרחש. בכאב חריף, ככל שהכאב פוחת והתנועה הופכת לקלה יותר, האדם חוזר בהדרגה לתנועותיו הרגילות ולפעילותו הרגילה. ההתנהגות המסתגלת מאפשרת לרקמה הנרפאת להיחשף בהדרגה לפעילות וללחצים הנורמאליים, דבר שעוזר לה להתחזק.
התנהגות שאינה מסתגלת יכולה להתבטא בחוסר מנוחה מספקת בשלבים ההחלמה המוקדמים או, לחילופין, במנוחה רבה מידי ובהימנעות מתנועה למשך זמן רב מידי. התנהגות מסוג כזה עלולה לאפיין את הסובלים מכאב כרוני שאינם נמצאים במסגרת של טיפול בכאב כרוני, מכיוון שהם, בניגוד לסובלים מכאב חריף, לא מקבלים "דדליין" שאומר מתי הכאב הספציפי שאיתו הם מתמודדים ייעלם, וחוסר ידיעה זה עלול לגרום להם להתנהגות בלתי מסתגלת, מסוג אחד או אחר.
כאן, נכנסות לתמונה טכניקות הרפיה ומיינדפולנס ככלים לניהול כאב כרוני / מתמשך / חוזר, ומאפשרות למתמודד עם הכאב "לנהל" אותו ולשלוט בו, במקום לתת לו לשלוט בהם.
חשיבות הפעילות הגופנית המותאמת והתזונה הבריאה
ראיות מחקריות המצטברות בעשורים האחרונים מצביעות על כך כי מצבים כתזונה לקויה, תת תזונה והרגלים תזונתיים לא בריאים עלולים למלא תפקיד משמעותי בהתרחשות, בפרוגנוזה ובניהול מצבי כאב כרוני שמקורו אינו אונקולוגי. התנהגויות תזונתיות לא בריאות וצריכת מזון שאינה מאוזנת מתאפיינת בצריכה מוגבלת של מזונות עשירים באבות המזון וצריכה מופרזת של מזונות דלים בהם אולם עתירי סוכרים וקלוריות. תפקידה של התזונה כגורם חשוב בטיפול בכאב כרוני זוכה לתשומת לב רבה יותר בשנים האחרונות, וזאת, לאחר שבמהלך שני העשורים האחרונים, התזונה זכתה, מידי פעם, להכרה ולהתייחסות על ידי הארגונים הממוקדים בכאב ובמצבים בריאותיים, אנשי מקצוע בתחום הבריאות וצרכנים. לא מזמן, בשנת 2020, ה-IASP זיהה את חשיבות תפקידה של אופטימיזציית הצריכה התזונתית כחלק אסטרטגי ניהול כאב, וזאת, בהתבססו על מידע רב שהצביע על השפעתן המשמעותית של התערבויות-מבוססות תזונה על הפחתת הכאב.
תמיכה רגשית וחברתית – מפתח להתמודדות מיטבית בטיפול בכאב כרוני
בממוצע, אנשים המתמודדים עם כאב כרוני מדווחים על רמות גבוהות יותר של מצוקה רגשית בהשוואה לאנשים שאינם מתמודדים כאב. מחקרים שונים הוכיחו כי תמיכה חברתית המשולבת בטיפול בכאב כרוני מקושר לתוצאות טובות יותר של הפחתת הכאב, כמו גם להפחתת המצוקה הרגשית של האדם הסובל. ממחקרים נוספים שעסקו בנושא עולה כי תמיכה חברתית עשויה לשפר את תוצאות הטיפול בכאב הכרוני על ידי הפחתת ההשפעה של גורמי הלחץ הנפשיים הנלווים לכאב הפיזי ולאי הנוחות שהוא גורם לאדם.
אופציה נוספת לניהול הכאב הכרוני, שאף היא נפתחה בפני המתמודדים רק בשנים האחרונות, מציעים עירויי קטמין המבוצעים בישראל על ידי מרפאות ייחודיות (למשל, קטאמיינד) ובהן זוכה המתמודד עם כאב כרוני לקבלת מעטפת טיפול רחבה, המתייחסת לכאב בכרוני ולניהולו, על כל האספקטים השונים של הסיטואציה.