החיים המודרניים מזמנים לנו שלל "הזדמנויות" לחוש שלא בנוח, לחוש לא רגועים – קצב החיים המטורף, שבו (לעיתים, בניגוד לרצוננו) אנחנו מחויבים לקחת חלק, המציאות המשתנה ללא הרף, הלחצים החיצוניים (המשפחתי והחברתי) ואף הלחץ הפנימי המדרבנים אותנו להישגיות, הטכנולוגיות המתפתחות כל העת ומול כל אלה – הפחד להישאר מאחור, להפוך ללא רלוונטי. אנחנו חיים בעידן שבו אם לא נשכיל ונדע לעצור, מידי פעם, בצורה יזומה את המרוץ המטורף שבו אנחנו משתתפים ולנוח, הגוף ו / או הנפש עלולים לעשות זאת, בין אם בדרך של הופעתה של מחלה פיזית ובין אם בדרך של היווצרותו של מצב נפשי "משבית" פעילות – דיכאונות, חרדות וכד'. על אף שלא מעט מאמרים נכתבו על הדרכים העומדות לרשותנו ומאפשרות לנו להירגע (כלומר – למנוע את ההגעה למצב בעייתי), בכתבה זו, ברשותכם, היינו רוצים לעסוק באחד מהמאפיינים המובהקים ביותר של העידן החדש – החרדה.
מהי חרדה? כיצד תדעו שאתם סובלים ממנה? האם ישנו יותר מסוג אחד של "חרדה"? והכי חשוב – כיצד ניתן להתמודד איתה?
מהי "חרדה"?
"חרדה" היא, למעשה, השם הכולל למשפחה שלמה של הפרעות המכונה "הפרעות חרדה". בשל הקשת הרחבה של ההפרעות שהיא כוללת, חרדה נחשבת כיום לסוג השכיח ביותר של המצבים והבעיות הנפשיות אשר מטרידות מבוגרים, בני נוער וילדים. במקורה, אצל אבות-אבותינו הקדמונים, החרדה היוותה את תגובת החירום הטבעית של האדם לנוכח הופעתה של סכנה כלשהי. עם השנים, במקביל להתפתחותן של טכנולוגיות ההגנה השונות, מרבית הסכנות האמיתיות פחתו בצורה ניכרת, אבל החרדה, שהיא בעצם האינסטינקט שלנו להגן על עצמנו הלכה והפכה למורכבת יותר. כיום, ניתן "לפגוש" אותה במגוון של צורות ודרכים, שלפעמים, בין הופעתה לבין הסיטואציה הנקודתית בה נמצא האדם, אין קשר.
כך, למשל, בעוד שתחושת חרדה אצל אדם מסוים עשויה להוות תגובה מוגזמת לסיטואציה אמיתית, אצל אנשים אחרים, החרדה עלולה להגיע ולתקוף רק מעצם המחשבה על גורם החרדה, או, לחילופין, להגיע ספונטנית וללא כל אזהרה מוקדמת מראש כשאין לה שום קשר לסיטואציה הנקודתית שבה האדם נמצא.
בחלק מהמקרים, הופכת החרדה (בשל ההתקפים שלה) לתופעה מעיקה הפוגעת באיכות חייו של הסובל ממנה, מגבילה את צעדיו, משפיעה על יכולותיו ואינה מאפשרת לו לנצל את מלוא הפוטנציאל הטמון בו.
תסמינים של חרדה – התקף חרדה
התקפי החרדה הינם התקפים המופיעים, לכאורה, ללא כל סיבה גלויה לעין ובמסגרתם עלול הסובל מהם לחוש תחושת חרדה או פחד עוצמתי ומצמית, המלווים, לרוב, בתופעות ובתחושות גופניות כדוגמת עלפון (או סף עלפון), האצת דופק מהירה ומורגשת, הזעה, תחושת סחרחורת, קשיים בנשימה, צורך לגשת לחדר השירותים ותסמינים נוספים.
ההתקף עלול לקרות בזמן שיושבים בבית, כשמטיילים ברחוב או אפילו מתוך שינה, התחושות במהלך התקף כזה עוצמתיות ומפחידות מאוד ועלולות להיות מלוות בפחדים "לא הגיוניים" שונים – פחד ממוות (שלרוב, מועצם על ידי הדופק המהיר והלחץ בחזה – שמאפיינים, אמנם, התקפי חרדה, אבל גם מאפיינים התקפי לב), פחד משיגעון ומאובדן שליטה (הגוף אינו מתנהג "כרגיל", הוא לא מציית לכם) או בפחדים נוספים.
מה אורכו של התקף חרדה?
אורכו של התקף חרדה ממוצע, מרגע תחילתו ועד לשיאו, הוא, לרוב, 2-5 דקות. מאידך, עבור אדם הסובל מהתקפי חרדה, גם פרק זמן קצרצר זה נדמה כנצח.
לאחר ההתקף, נותר האדם, עדיין, בתחושה של אי נוחות מסוימת, אם כי, במרבית ההתקפים, בשלב זה, כבר לא יהיו קיימים התסמינים מעוררי הדאגה של דופק מואץ ומורגש וקשיים בנשימה.
למרות עוצמתם של התסמינים הללו (שאין כל ספק שמפחיד מאד לחוות אותם), במצבים בהם המדובר בהתקף חרדה בלבד ולא במצבים רפואיים אחרים – לא נשקפת כל סכנה אמיתית לחייו של הסובל מהם, המצב אינו מסוכן וכיום, יש גם פתרונות מסוגים (כדוגמת טיפול תרופתי בחרדה) שיכולים להקל על חייו של המתמודד עימם.
סוגי חרדות
הזכרנו קודם כי המושג "חרדה" אינו מייצג הפרעה אחת ויחידה, אלא מהווה, בפועל, את השם הכולל שנושאת משפחת הפרעות שלמה. כתוצאה מכך, ההערכות מדברות על כך שבכל רגע נתון, 5%-10% מאוכלוסיה סובלים מהפרעת חרדה כלשהי ועל כך שכמעט כל אדם סבל, סובל או יסבול מהפרעת חרדה אחת (או יותר מאחת) מסוג כלשהו במהלך חייו.
על התקפי החרדה הנקודתיים דיברנו קודם, כעת, נעסוק בהפרעות החרדה, שהמכנה המשותף לכולן הוא ההמשכיות שלהן, גם המאפיינים האחרים שלהן שונים זה מזה.
על פי המהדורה החמישית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5) את הפרעות החרדה ניתן לחלק ולסווג למספר קטגוריות עיקריות:
הפרעת חרדה מוכללת – GAD – (Generalized Anxiety Disorder) – מצב בו קיימת חרדה כרונית מתמשכת, המלווה בתחושות מוגברות של לחץ ודאגה, גם במקרים בהם אין אירוע או סיבה ממשיים שמסוגלים להסביר ולהצדיק תגובה חרדתית.
הפרעה טורדנית-כפייתית – OCD – (Obsessive-Compulsive Disorder) – הפרעה כרונית שכיחה ומתמשכת המאופיינת בחוסר השליטה על המחשבות הטורדניות וביצוע הטקסים הכפייתיים שמגיעים מהדחף לבצעם שוב ושוב, תוך כדי הניסיון להימנע מקיומן של המחשבות הטורדניות. במקרים מסוימים, תופיע ההתנהגות הכפייתית כשהיא אינה מלווה במחשבות הטורדניות.
הפרעת פאניקה – (Panic Disorder) – מאופיינת באפיזודות בלתי צפויות וחוזרות של פחד עצמתי, המלווה בתסמינים הפיזיולוגיים והאופייניים להתקף חרדה. ההבדל בין התקף חרדה בודד להפרעת פאניקה / חרדה אינו רק בחזרתיות, אלא גם בתחושות והחששות שחשים המתמודדים עם הפרעת פאניקה בין התקף אחד לבא אחריו.
הפרעת פוסט טראומה – PTSD – (Post Traumatic Stress Disorder) – הפרעה אשר עלולה להופיע ולהתפתח לאחר (ועקב) חשיפתו של האדם לאירוע מפחיד, בין אם באירוע זה אכן התרחשה פגיעה פיזית ובין אם היה בו איום לפגיעה מסוג זה.
חרדת נטישה – SAD – (Separation Anxiety Disorder) – הפרעה שבה מופיעים תסמיני החרדה כתגובה לפרידה מאנשים שאליהם חש האדם קשר רגשי ונפשי חזק. על אף שחרדת הנטישה מוגדרת כשלב תקין בהתפתחותו של הפעוט, היא עלולה להימשך וללוות את האדם לאורך כל חייו כשהיא גורמת לו לקשיים התנהגותיים ותפקודיים כאחד.
אילמות סלקטיבית – SM – (Selective Mutism) – הפרעת חרדה המתבטאת בחוסר יכולתו של הסובל ממנה לדבר בצורה תקינה ושוטפת במצבים חברתיים ספציפיים, למרות יכולתו לעשות כן במצבים אחרים.
הפרעות חרדה כתוצאה ממצב רפואי / מטיפול תרופתי / השפעת חומר פעיל כלשהו –(Substance/Medication-Induced Anxiety Disorder) – הפרעות חרדה המתרחשות על רקע השפעת מחלה, מצב רפואי או חומר מסוים על המוליכים העצביים שבמוח באופן המעורר את תסמיני החרדה.
פוביות – (Phobia) – מצב המוגדר ככרוני של התמודדות עם תסמיני חרדה, המופיעים עקב החשיפה לאובייקטים, למצב או לפעילות ספציפית. ככלל, ניתן להגדיר את החרדה ורמותיה כבלתי פרופורציונאליות לדרגת הסיכון הממשי שנשקפת לאדם מאותו האובייקט, המצב או הפעילות.
אבחון חרדה
על אף שהתקף חרדה, ככלל, עלול להפתיע ולהתרחש בכל גיל לאורך חייו של האדם, לעיתים קרובות, באבחון ובבירור מקיף, עולה כי היו לכך סימנים מקדימים כבר בילדותו של האדם. חרדת הנטישה, למשל, במרבית המקרים חולפת באופן טבעי עם הפיכתו של הפעוט לילד (בסביבות גיל 3), אולם, במקרים שבהם (בשל סיבות שונות) היא אינה חולפת באופן זה, ניתן יהיה להבחין בה גם בשלבים מאוחרים יותר בחייו של המתבגר או האדם הבוגר. מערכות יחסים זוגיות, לדוגמה, עשויות להפעיל טריגר שמצית את חרדת הנטישה ואז, היא שבה ותוקפת במלוא עוצמתה.
כך שבמרבית המקרים, את הניצנים המוקדמים של רוב הפרעות החרדה ניתן לזהות כבר בילדות וחשוב לטפל בהן בהתאם.
טיפול בחרדה
להפרעות החרדה השונות עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על איכות חייו של המתמודד עימן, על המעגלים המשפחתיים והחברתיים שלו, על בחירותיו ובעצם – על כל מהלך חייו.
כיום, ישנם לא מעט גישות טיפול בחרדה, כשהבחירה בין האפיקים השונים נעשית על פי קריטריונים כסוג החרדה, רמת ההפרעה שהיא גורמת לחייו של האדם ולחיי הסובבים אותו, הגורם מעורר החרדה וכן הלאה. תרופות לחרדה, למשל, תירשמנה למתמודדים עם הצורך בטיפול מיידי בהתקפי החרדה המתפרצים והמשתקים, בעוד טיפול בחרדות קשות יצריך שילוב בין טיפול תרופתי לבין טיפולים נוספים.
טיפול תרופתי בחרדה
הטיפול התרופתי נחשב כנפוץ מאד בעת הצורך למתן מענה מיידי להתקפי חרדה מתפרצים המפריעים לאורח החיים התקין. במקרה כזה, פסיכיאטר מורשה יערוך אבחון ויתאים את התרופות המתאימות ואת המינונים המתאימים לטיפול בבעיה.
לרוב התרופות ייקח פרק זמן של מספר שבועות עד שההשפעה המהותית תתרחש. אולם יתרונה המובהק של גישת טיפול זו היא המהירות היחסית שבה ההקלה מגיעה.
חסרונותיה, לעומת זאת, לא מעטים – מאופציית ההתמכרות, דרך עלייה בעוצמתם של התקפי החרדה וכלה ברשימה הארוכה של תופעות הלוואי האפשריות שממלאת כל עלון תרופה של תרופות לחרדה.
בשורה התחתונה, מדובר בפתרון מיידי לא רע, אולם הוא מטפל בתסמינים בלבד ולא פותר את הבעיה.
טיפול בחרדות קשות
טיפול בחרדות קשות, בדומה לכל אתגר אחר, מצריך פתיחת החשיבה ויציאה מהקופסה בחיפוש אחר הפתרון המיטבי. כך, למשל, במקרים מסוימים, במקביל לנטילת התרופות, יומלץ לסובל מחרדות לשלב גישות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), טיפול פסיכו דינאמי, טיפולי פסיכותרפיה בין-אישית (IPT). לחילופין, רצוי גם לבדוק את האופציה של טיפול קטמין לחרדה, שכיום הופכת לחלק מגישות הטיפול המוצעות למתמודדים עם חרדות קשות, מצב של דיכאון עמיד ועוד מצבים המאתגרים את דרכי הטיפול הקיימות.
טיפול בחרדה באמצעות קטמין
ממחקרים לא מעטים שעסקו בהשפעת הקטמין על בעיות נפשיות ועל מצבים פסיכיאטריים שונים, נמצא כי לקטמין השפעות מפחיתות חרדה. מחקר אחד, גילה כי לקטמין השפעה המפחיתה באופן משמעותי את תסמיני הפרעת החרדה הכללית (GAD) תוך פרק זמן של 24 שעות מקבלת הטיפול, בעוד שבמחקרים אחרים הוכחה יעילותו הרבה בהפחתת התסמינים של הפרעות חרדה חברתיות והפרעות דחק פוסט טראומטיות (PTSD).