אם אתם מתמודדים עם דיכאון או חיים לצד אדם הסובל ממנו, אתם עשויים, מידי פעם, לתהות כמה זמן התסמינים הללו יימשכו והאם ישנה אפשרות כלשהי שהם יחלפו מעצמם, מבלי שיטופלו. מכיוון שכל מקרה של דיכאון הוא מצב שונה, אין תשובה אחידה וחד-משמעית למשך הזמן שתסמיני הדיכאון ילוו את האדם המתמודד, וזאת, מאחר שפרק הזמן שהדיכאון עלול להימשך עשוי להיות תלוי בשילוב בין מספר גורמים.
בואו נתחיל מהסוף, מבחינת ההגדרה הקלינית, הסימפטומים המוכרים של דיכאון (שעליהם כתבנו מספר פעמים) חייבים להיות נוכחים במשך שבועיים לפחות בכדי שרופא בתחום בריאות הנפש יוכל להגיע לאבחנה של "דיכאון". לפעמים, תסמיני הדיכאון יימשכו "רק" מספר שבועות, אבל אצל אנשים רבים, דיכאון שאינו מאובחן או אינו מטופל כהלכה עלול להימשך חודשים ואפילו שנים.
משך זמן ההתמודדות כנגזרת המושפעת מסוג הדיכאון
ישנם סוגים רבים של דיכאון, וסוג הדיכאון שאיתו אתם מתמודדים עשוי להשפיע על עוצמת התסמינים שלכם ועל משך הזמן שתיאלצו להתמודד עימם. הנה מספר מהדוגמאות הנפוצות יותר:
הפרעת דיכאון מג'ורי (MDD)
מוכרת גם בשם "דיכאון קליני", הפרעת הדיכאון המג'ורי היא התופעה שאליה מתייחסים מרבית האנשים כשהם מדברים על "דיכאון". תסמיני הדיכאון הקליני כוללים מצב רוח ירוד, אובדן עניין בפעילויות יומיומיות, חוסר אנרגיה ותחושות ערך עצמי נמוך. ישנם אנשים החווים דיכאון קליני פעם אחת ויחידה בחייהם, בעוד שאחרים מתמודדים עם אפיזודות חוזרות, שעשויות להימשך בין 6 ל-18 חודשים, אבל גם עלולות להימשך זמן רב יותר.
הפרעת דיכאון מתמשכת (PDD)
כאשר תסמיני הדיכאון שלכם נמשכים שנתיים או יותר מכך, סביר להניח שתקבלו אבחנה של הפרעת דיכאון מתמשכת – דיסתימיה. PDD היא מצב כרוני הכולל, בדרך כלל, התמודדות עם תסמינים שהם פחות חמורים מתסמיני הדיכאון הקליני, אך הם ממושכים יותר.
כשאתם "חיים" עם PDD, ייתכן שיש לכם רמות אנרגיה נמוכות או שאתם מרגישים חסרי מוטיבציה ומנותקים, לפעמים, מהחיים. אתם עלולים להתמודד גם עם פסימיות ודימוי עצמי ירוד. חלק מהאנשים המתמודדים עם PDD חוו אובדן גדול שבעקבותיו הופיעו התסמינים, בעוד שאחרים מתמודדים עם המצב עקב היותם נתונים בסטרס כרוני ומתמשך.
מכיוון שתסמיני PDD, לעיתים קרובות, אינם חמורים כמו המלווים סוגי דיכאון אחרים, בחלק גדול מהמקרים, הדיכאון כלל לא יאובחן ככזה. במקרים מסוימים, מצב של PDD נמשך כל כך הרבה שנים, שאתם אפילו מאמינים שהתסמינים שלו שאתם חווים הם חלק ממי שאתם, מאופייכם ותכונותיכם.
בשל עובדה זו, PDD נקרא גם לפעמים "דיכאון בתפקוד גבוה", שהוא תיאור מדויק למדי של המצב – אתם לא בדיכאון-דיכאון על פי הספר, אבל, מצד שני, אתם גם לא באמת שמחים אף פעם…
דיכאון סב-לידתי / דיכאון שלאחר לידה (PPD)
דיכאון זה מתרחש במהלך ההיריון או לאחר הלידה.
נשים עם דיכאון מסוג זה עלולות לחוות תחושות של חרדה, עצב ועייפות שמקשות עליהן לטפל בעצמן או באחרים. דיכאון שלאחר הלידה עלול להופיע מיד לאחר הלידה או עד לפרק זמן של שנה לאחר מכן. הוא עשוי להימשך מספר שבועות ולהיעלם או שהוא עלול להתפתח להפרעת דיכאון מג'ורי – זה תלוי בגורמים רבים, אבל אי קבלת טיפול מתאים הוא אחד מהחשובים שבהם.
סקירת ספרות שהתבצעה בשנת 2014 העלתה כי תסמיני דיכאון לאחר הלידה עשויים להשתפר בחלוף הזמן, כאשר חלק מהמקרים יחלפו בפרק הזמן של 3 עד 6 חודשים לאחר הופעתם לראשונה. אותה סקירה מעלה גם כי נשים מסוימות עדיין עלולות לחוות תסמינים מעבר לפרק הזמן של 6 חודשים ואפילו במשך יותר משנה. בנוסף לטיפול, תמיכה מבני משפחה וחברים יכולה לקצר את משך הדיכאון שלאחר הלידה.
דיכאון עונתי
אם שמתם לב לשינויים במצב הרוח וברמות האנרגיה שלכם כאשר העונות משתנות, ייתכן שאתם מתמודדים עם דיכאון עונתי שתסמיניו עלולים להגיע ולהיעלם עם עונות השנה. עבור מרבית המתמודדים איתה, הפרעה זו כוללת תסמינים שמופיעים בתקופת הסתיו ומסתיימים באביב, יחד עם זאת, חלק מהאנשים יתמודדו עם דיכאון עונתי גם במהלך חודשי הקיץ.
הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה, ביי-פולאר)
הפרעה דו קוטבית היא מצב בריאותי נפשי שעלול לגרום לשינויים במצב הרוח הנעים בין רוממות רוח קיצונית (מאניה) לדיכאון תהומי (דיפרסיה).
משך התקפי מצבי רוח בהפרעה דו קוטבית משתנים מאד, כשישנם מספר מחקרים המוכיחים כי אפיזודה עשויה להימשך בין 8 ל-12 חודשים. עובדה מעניינת – האפיזודות הדיכאוניות אצל אנשים עם הפרעה דו קוטבית נוטות להימשך זמן רב יותר מאשר האפיזודות המאניות.
למרות שכיום הרפואה גורסת כי הפרעה דו קוטבית היא מצב כרוני לכל החיים, ניתן לנהל את הסיטואציה ולחיות חיים בריאים בזכות טיפול ותמיכה מתמשכים, כך שהאפיזודות של דיכאון לא תימשכנה זמן רב כל כך.
בסיכומו של דבר
ישנם לא מעט משתנים העלולים לקבוע את משך הזמן שהדיכאון עלול ללוות אדם המתמודד עימו – סוג הדיכאון, הסיבה להתפתחותו, קיומה (או אי קיומה של סביבה תומכת) וכן הלאה. אולם כיום, כשה"דיכאון"-לכשעצמו מוגדר על ידי אנשי המקצוע בתחומי בריאות הנפש השונים כתופעה רוחבית שאיתה עלול להתמודד כל אדם לפחות פעם אחת בחייו, גם הכלים המסייעים לנו בהתמודדות הולכים ומשתפרים כל העת. כך, לדוגמה, גם הטיפול בסוגי דיכאון המאתגרים יותר, כדוגמת טיפול בדיכאון עמיד הופך לאפשרי, בזכות טיפולים חדשניים, כמו הטיפול בקטמין.