חרדה

דיכאון כתופעה שכיחה לאחר לידה – האם קטמין יכול לעזור?

Peripartum Depression – דיכאון סב-לידתי מתייחס לדיכאון המתרחש במהלכו של ההיריון או לאחר הלידה". המונח Peripartum, בניגוד לדיכאון טרום-לידה או לדיכאון לאחר הלידה נחשב לכוללני יותר אולם מדויק יותר מהבחינה הקלינית, מכיוון שהוא מכיר בכך שהדיכאון הקשור ללידתו של תינוק, עלול להתחיל, לעיתים קרובות, כבר במהלך ההיריון, כך על פי פרסומי ה- American Psychiatric Association משנת 2020.

דיכאון לאחר לידה, דיכאון טרום לידה ובייבי בלוז

ראשית, חשוב לציין את ההבדל בין דיכאון לאחר לידה לבין מה שמכונה "בייבי בלוז". הבייבי בלוז – מצב שאינו מצריך טיפול רפואי, מכיוון שהוא אינו פוגע בחיים השוטפים. התסמינים שלו עשויים לכלול פרצי עצבנות, חוסר שקט, חרדה, שלכאורה, אינם הגיוניים, כמו גם והתפרצויות בכי ספוראדיות. מרבית הנשים לאחר לידה (כ-80% מהנשים, על פי אומדנים מחקריים מסוימים) חוו את הבייבי בלוז או עתידות לחוות אותו לאחר אחת מהלידות שלהן. הבייבי בלוז מודר כתגובה הנחשבת טבעית ונורמלית ללידה, פחות או יותר.

מנגד, התסמינים של דיכאון סב-לידתי הם הרבה יותר חמורים ומתישים, ואמהות טריות הסובלות ממנו חייבות לפנות לקבלת טיפול מיידי. למעשה, על פי הפרסום של ה- American Psychiatric Association שאותו הזכרנו בתחילה "ילדיהן של אמהות המתמודדות עם דיכאון סב-לידתי מצויים בסיכון גבוה יותר לליקויים קוגניטיביים, רגשיים, התפתחותיים ומילוליים ולכישורים חברתיים לקויים". אחרי הכל, זה הגיוני, מאחר ואמהות טריות שחוות דיכאון סב-לידתי עלולות להתמודד עם בעיות ביצירת קשר בינן לבין התינוק שלהן, מה שעלול, בתורו, להוביל גם לבעיות בנוגע לשינה ולהאכלת הרך הנולד.

במובנים רבים, דיכאון סב-לידתי דומה מאד לדיסתימיה, או לדיכאון מתמשך, שכן נשים שחוות דיכאון סב-לידתי מציינות תחושות של דיכאון חמור ומג'ורי לאורך תקופות זמן ארוכות (מספר חודשים). ולפי מחקר שהתקיים ב-2022 באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אמהות טריות החוות דיכאון סב-לידתי נמצאות אף בסיכון מוגבר לפתח דיסתימיה בשלבים מאוחרים יותר.

אז איך בדיוק נראה דיכאון סב-לידתי?

בדומה לכל הפרעת מצב רוח, עצמת הפגיעה של ההפרעה במהלך חייו של האדם עשויה להשתנות בין אדם אחד לחברו. ובכל זאת, יש לכולנו מכנה משותף אחד – הפעילויות הנחוצות היומיומית והשגרתיות (למשל, צחצוח השיניים או הדאגה להיגיינה האישית). כשפעולות אלו נפגעות או הופכות לקשות לביצוע, יידרשו לאדם טיפול מקצועי והתערבותן של מערכות תמיכה נוספות.

למרבה הצער, הדיון על דיכאון סב-לידתי נשאר בגדר טאבו חברתי, וזאת, חרף העובדה הגלויה והברורה שאחת מכל מספר חד-סיפרתי של נשים עלולה להתמודד עימו. הסיבה שלא נקבנו במדויק אבערכו של אותו מספר חד-סיפרתי היא כי אין הסכמה בין המומחים בנוגע למספר זה. אולי, מכיוון שחלק גדול מהנשים המתמודדות עם דיכאון סב-לידתי אינן מודעות למצבן, אינן מאובחנות, וגם אינן מקבלות טיפול הולם, ולכן – הן גם אינן מתועדות בסטטיסטיקה. מקרה מובהק של מה קדם למה – הביצה או התרנגולת?

מדוע חשוב לדבר על דיכאון לאחר לידה?

ההערכות המחקריות מדברות על כך כי כ-20% מהאמהות הטריות שחוות את הבייבי בלוז לא תתאוששנה ממנו אלא תחווינה דיכאון סב-לידתי – דיכאון ברמתו החמורה, עד כדי כך שהוא עלול להשפיע גם על האבות הטריים (כ-10% מהאבות הטריים יחוו תסמינים של דיכאון סב-לידתי).

תחושות החשש והבושה האופפות הורים טריים שחווים את הבייבי בלוז (שלא לדבר על דיכאון סב-לידתי) מקורן במיתוס החברתי הרווח כי לידתו של תינוק הינה אירוע חיובי לגמרי, חוויה חיובית שלרגשות אחרים (פקפוק, חוסר ודאות, שלא לדבר על דברים ורגשות "שליליים" מובהקים, כמו חרטה, עייפות וכעס) אין מקום בה. במציאות, כפי שרובנו כבר יודעים, הלידה עלול להיות חוויה טראומטית להפליא שמותירה את האם (ולפעמים גם את האב) במצב מבולבל ומבלבל, הן מהאספקטים הפיזיים והטכניים והן מהאספקטים ההורמונאליים והמנטאליים.

פרט מעניין שאף אותו חשוב לציין, הוא כי האמהות הצעירות יותר נוטות יותר לחוות דיכאון סב-לידתי מהאמהות הבוגרות (המקרים מדברים על 14.0% באמהות צעירות מול 7.2% אצל אמהות בוגרות. נתון זה, לאו דווקא, מצביע על כך שכדאי יותר לדחות את הלידה לגילאים המבוגרים יותר), אלא, בעיקר על כך שהתמיכה (הזוגית, המשפחתית, החברתית ובמקרים מסוימים, אף המקצועית) היא חיונית עבור כלל האמהות הטריות ללא קשר לגילן, מוצאן, מצבן הסוציו-אקונומי ו / או מצבן המשפחתי. חוסר בתמיכה מספקת במצב זה עלול לתרום להופעתו של דיכאון לאחר לידה, וליצירת מצב שיסכן גם את האם וגם את התינוק.

מדוע דיכאון לאחר לידה חייב להיות מטופל כהלכה?

כפי שהוזכר קודם, הקשר בין התינוק לבין המטפל העיקרי בו הוא רכיב חיוני בהתפתחותו התקינה, וזאת מאחר שקשר מוצלח כזה בשנתיים הראשונות לחייו של התינוק / הפעוט מבטיח התפתחות בריאה יותר שלו במגוון האספקטים, מהבריאות הנפשית ועד ליכולות לרכישת מיומנויות חינוכיות שונות. אולם, מלבד ההסתכלות הממוקדת בטובתו של הפעוט (שיהפוך לאדם בוגר בריא יותר בנפשו ובגופו), יש כאן את הצד, שלעיתים קרובות, אנחנו נוטים לשכוח, את הצד של האם, כאדם, כאישה, שאף היא זכאית לחיים בריאים ומאושרים.

קטמין לטיפול בדיכאון – דיכאון לאחר לידה וקטמין

בשנים האחרונות, מופיעים מחקרים שונים המורים כי יש השפעה בקטמין לטיפול בדיכאון, דבר שפתח את הפתח למחקרים ממוקדים הבוחנים את השפעותיו של הקטמין על דיכאון סב-לידתי.

מחקר שנערך ב- Peking University First Hospital בחן את הפוטנציאל של טיפול במינון נמוך של S-ketamine הניתן לאחר לידה במטרה להפחית את הסיכון לפיתוח דיכאון לאחר לידה אצל יולדות שסבלו מדיכאון טרום לידתי (Wang, 2019).

ניסוי קליני כפול-סמיות שפורסם בכתב העת Journal of Medicine and Life בדק נשים שעברו ניתוחים קיסריים וקיבלו קטמין במסגרת הליך ההרדמה המלאה. מחקר ספציפי זה הסתמך על סולם הדיכאון לאחר לידה של אדינבורו (EPDS) בכדי לאסוף נתונים בשלושה שלבים – לפני הניתוח הקיסרי, שבועיים לאחריו וארבעה שבועות לאחר הניתוח הקיסרי.

למרות שמחברי מחקר זה (בדומה למחברי מחקרים אחרים על השפעת הקטאמין) הדגישו את חשיבותו של מחקר נוסף בתחום הספציפי הזה, אף מחקר זה העלה כי שימוש בקטאמין במסגרת הרדמה כללית עשוי להתגלות כיעיל במניעת דיכאון לאחר לידה.

כפי שניתן להבין ממאמר זה ומהקודמים לו, נראה כי בקטאמין טמון פוטנציאל טיפולי הנוגע להקלה במצבי מצוקה ובהפרעות נפשיות שונות. יחד עם זאת, נשוב ונזכיר את הצורך לקבל את הטיפול בקטאמין, אך ורק במסגרות מקצועיות מסודרות (כדוגמת קטהמיינד), ולא להתפתות ולנסות טיפולים שלא רק שלא ישפרו את המצב, אלא גם עלולים להחמיר אותו!

Table of Contents