תרופות לשינה עשויות לסייע כאשר מתח, התרגשות או שיבושים אחרים בשגרת החיים מדירים את שנתכם באופן נקודתי. עבור בעיות שינה ארוכות טווח יותר שינויים התנהגותיים שנרכשו במהלך טיפול, לרוב, יציעו פתרון מתאים יותר.
מתקשים להירדם?
אם אתם, באופן קבוע, מתקשים להירדם או לקיים שינה רציפה (מצב המכונה "נדודי שינה") – מומלץ לקבוע פגישה לבדיקה עם הרופא המטפל בכם. הטיפול שיוצע לכם יהיה תלוי בגורם לנדודי השינה שלכם. לעיתים קרובות, אבחון וטיפול בסיבה הבסיסית הגורמת לנדודי השינה (כדוגמת מצב רפואי או הפרעת שינה) יהוו גישת טיפול היעילה בהרבה יותר מאשר ההתמקדות בטיפול בסימפטום (נדודי השינה) עצמו.
שינויי ההתנהגות וההרגלים החדשים הנרכשים באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי הם, בדרך כלל, הטיפול הטוב ביותר עבור נדודי השינה המתמשכים. שינה בלוחות זמנים קבועים, פעילות גופנית סדירה, הימנעות מקפאין בשעות מאוחרות יותר של היממה, הימנעות מתנומות במהלך היום ושליטה ברמות הלחץ עשויות לסייע בכך. אבל יש מקרים בהם תוספת של תרופות שינה מחויבות במרשם רופא או טיפול בקטמין עשויים לעזור לכם לקבל קצת יותר מאותה מנוחה הנחוצה לכם.
תרופות מרשם ותרופות שאינן מחייבות מרשם רופא
הרפואה מחלקת כיום את תרופות השינה המחויבות במרשם רופא למספר קבוצות עיקריות: אגוניסטים (מעודדי הפרשה) לרצפטור (קולטן) בנזודיאזפין השייכים לקבוצת הבנזודיאזפינים, אגוניסטים לרצפטור בנזודיאזפין שאינם שייכים לקבוצת הבנזודיאזפינים, ותרופות הפועלות על הרצפטורים של היסטמין ומלטונין.
בטרם נמשיך, נעצור כאן לשנייה ונזכיר כי האגוניסטים הם הנקשרים לקולטנים ומפעילים אותם, בעוד שהאנטגוניסטים מבצעים פעולה הפוכה – "מכבים" את הרצפטורים.
האגוניסטים לרצפטור בנזודיאזפין השייכים לקבוצת הבנזודיאזפינים
תרופות אלה נקשרות לקולטן המכונה GABA ומפעילות אותו. פעולתן יוצרת רפיון שרירים, מרגיעה ומרדימה. התרופות השייכות למשפחה זו נבדלות האחת מהשנייה בעיקר במשך השפעתן, ולצורך הטיפול בנדודי שינה, לרוב, יומלץ לבחור בבעלות זמן ההשפעה הקצר יותר מביניהן. הן נחשבות ליעילות מאד בהאצת תהליך ההירדמות, בצמצום מספר היקיצות במהלך השינה ובשיפור איכותה של השינה, אולם השפעתן על הנוטלים אותן לפרקי זמן ממושכים הולכת ופוחתת, בשל אפקט הסבילות.
בנוסף, נטילתן של תרופות אלו עשויה להיות מלווה בתופעות לוואי רבות, שביניהן – פגיעה בריכוז, סחרחורת וישנוניות, אשר עלולות להימשך גם מספר שעות לאחר שהשפעתן העיקרית של התרופות פגה. שילובים מסוימים בין התרופות הללו לבין חומרים נוספים (למשל, אלכוהול או תרופות משככות כאב השייכות למשפחת האופיאטיים) נחשבים כמסוכנים, וככלל, ניתן לומר כי הן מיועדות לשימושים נקודתיים או קצרי-טווח. שימוש ממושך בהן עלול לגרום להתמכרות, והפסקת נטילתן תהיה חייבת להיעשות בהדרגה ובליווי של רופא.
האגוניסטים לרצפטור בנזודיאזפין שאינם שייכים לקבוצת הבנזודיאזפינים
אף תרופות מסוג זה פועלות על רצפטור ה-GABA, אולם הקישור שלהן אליו נחשב כסלקטיבי יותר ומשך השפעתן קצר יותר. לכן, הן משמשות, בעיקר, לטיפול בבעיות הירדמות ופחות בבעיות יקיצה מוקדמת ו / או המשכיות השינה. על אף שפרופיל תופעות הלוואי של תרופות אלו דומה לזה של הקבוצה הקודמת, עלולה להיות להן תופעת לוואי נוספת – התנהגויות שינה המוגדרות כ"מורכבות" – כלומר, ביצוע פעולות שונות (כאכילה, הליכה ועוד) בעת השינה.
האנטגוניסטים לרצפטור היסטמין
לקבוצה זו שייכות התרופות הפועלות על ידי חסימת רצפטור ההיסטמין וכתוצאה מכך – יצירת נמנום ותהליכי הירדמות. בגלל פעילותו הרחבה של ההיסטמין, שימוש בתרופות מסוג זה עלול להיות מלווה בתופעות לוואי שונות ומגוונות. למשל, בנוסף לישנוניות המוכרת מקבוצות התרופות האחרות, עלולים המשתמשים בתרופות אלו לסבול גם מפגיעה בשיווי משקל ומבעיות עיכול שונות. כך, שעל אף שהן בטוחות יחסית ונמכרות ללא מרשם רופא, מומלץ להתייעץ עם רופא / רוקח לפני תחילת השימוש בהן.
אגוניסטים לרצפטור מלטונין
המלטונין, ההורמון המופרש בגוף עם החשיכה, מסייע, בין יתר פעולותיו, ל"הכנה" הנדרשת של הגוף לכניסתו למצב של שינה. מתן יזום ומלאכותי שלו או עידוד הפעלתו (באמצעות תרופות) מסוגלים לעזור בוויסות מחזורי הערות – שינה, לזרז את תהליך ההירדמות ולסייע בשמירה על רצף השינה והארכתה. יעילותן של תרופות מסוג זה בולטת במיוחד בגילאים המבוגרים יותר (בהם חלה ירידה בייצור הטבעי שלו בגוף) ובנטילה נקודתית במקרים בהם ישנם שיבושים במחזורים הטבעיים של הפרשת המלטונין בגוף – עבודה במשמרות, יעפת (ג'ט לג) וכד'. מרבית התרופות הפועלות על המלטונין אינן משווקות בישראל, והקיימות – מחייבות מרשם רופא.
לסיכום
לשימוש בכל אחת מתרופות השינה המחויבות במרשם רופא נלווים, באופן הגיוני, סיכונים, אולם גם לתרופות, שלכאורה, נחשבות כבטוחות (יחסית) לשימוש ואף אינן מצריכות מרשם רופא נלווים סיכונים מסוימים. סיכונים אלה נחשבים כמשמעותיים במיוחד עבור אנשים מבוגרים יותר ו / או אנשים המתמודדים עם מצבים רפואיים / בריאותיים מסוימים (ביניהם – מחלות כבד או בעיות בכליות). זוהי הסיבה העיקרית לכך, שבכל הנוגע לתרופות (בין אם הן תרופות המיועדות לשינה ובין אם תרופות אחרות), חשוב לדבר עם הרופא המטפל בכם ולהיבדק על ידו, ולא לנסות לקחת, על דעת עצמכם, תרופות שנרשמו לאדם אחר.
אופציה (וזווית טיפול נוספת ופחות נדושה) לבעיות שינה עשוי להציע טיפול בקטמין, טיפול שעלה למודעות הציבורית ברחבי העולם בשנים האחרונות. בארץ, הטיפול מוצע על ידי מספר מצומצם של מרפאות המתמחות בתחום (כדוגמת קטהמיינד).