קטמין הוא סם מסוכן שאושר לשימוש כחומר הרדמה על ידי ה־FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) בשנת 1970, וזמן קצר לאחר מכן הפך לאחד מחומרי ההרדמה הנפוצים ביותר בעולם. הוא מרדים מהיר, בטיחותי לשימוש ובעל תופעות לוואי מעטות. בניגוד לחומרי הרדמה רבים אחרים, קטמין אינו מדכא נשימה או את מערכת הדם במטופלים, ולכן הוא נפוץ בשימוש במקומות שאין בהם ציוד לניטור המטופל, למשל בשדה הקרב.
קטמין, כאמור, הוא סם סינתטי, כלומר, הוא תוצר מעבדה. חברת התרופות האמריקאית Parke-Davis הייתה הראשונה שיצרה אותו במעבדותיה בשנת 1962 במסגרת הניסיונות שערכה במטרה למצוא סם הרדמה שיחליף את ה-PCP, בשל תופעות הלוואי החמורות שלו.
ניסיונות שנעשו על חיילים אמריקאיים בשנות ה-60 וה-70 במהלך מלחמת וייטנאם הפיקו תובנות משלהם בנוגע ליעילותו כסם הרדמה, אולם התחושות שחוו המשתמשים בו ניתבו את המחקרים למטרת שימוש אחרת, נוספת – התחום הפסיכיאטרי.
בכל מרפאת קטמין הטיפול מתבצע בצורה שונה, אך בדרך כלל הטיפול נפתח בפגישת ייעוץ שבה דנים במצבך ובהיסטוריה הטיפולית שלך, מעריכים את חומרת התסמינים, סוקרים את תוכנית הטיפול, מבצעים בדיקה גופנית קצרה, ומשוחחים על כל השאלות והדאגות שלך שעדיין לא קיבלו מענה. כל טיפול בקטמיינד כולל עירוי קטמין לווריד, בשכיבה, בסביבה בטוחה, שקטה ורגועה, עם כריות, שמיכות, אוזניות מבטלות רעש, מוזיקה מרגיעה וניטור רציף של הסימנים החיוניים וההתנהגות שלך בידי צוות רפואי מיומן ורגיש.
בנוסף לשימוש הווטרינרי הנפוץ בו, מתבלט הקטמין לפחות בשני תחומים נוספים – הרדמה והשפעה פסיכיאטרית.
חשוב להכיר את השימושים והמחקרים השונים על השפעות קטמין ולבדוק האם הטיפול עשוי להתאים גם לכם.
מאחר וקטמין מוכח מחקרית כמדכא נשימה ברמה פחותה באופן ניכר הרבה מסמי ההרדמה האחרים, הוא נחשב לסם ההרדמה המועדף בשימוש במקרים בהם יש צורך בהרדמה במסגרת טיפול ראשוני, אבל ההיסטוריה הרפואית של המטופל אינה מוכרת (למשל, תאונת דרכים). במינוניו הנמוכים משמש הקטמין כמאלחש, בעיקר במקרי כאב המקושרים לתנועה ובמקרי מחלות עצבים. במינונים הנמוכים, ההשפעות הפסיכיאטריות המאפיינות את הקטמין ממותנות, וניתן להתמודד עימן בעזרת מתן בנזודיאזפינים.
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות העלו על נס את יעילות הקטמין למתן פתרון מהיר להתמודדות עם דיכאון, חרדה והפרעות נפשיות נוספות, אם כי שימוש זה טרם אושר בידי הרשויות הרגולטוריות.
היתרונות עשויים להשתנות לפי מצבך וחומרתו. לרוב אפשר לראות שיפור ניכר בתסמינים, בשיעור של 50% או יותר, ולעיתים אף הקלה מלאה. אצל רוב המטופלים ניכר שיפור במצב הרוח ובתפקוד אחרי הטיפול, והם חברותיים יותר, משתפרים במקום עבודה, פעילים פיזית, צורכים מזון בריא יותר וישנים טוב יותר.
ב־20 שנה האחרונות, טיפולים מבוססי קטמין צוברים תאוצה כפתרון נפוץ למצבים שקשה לטפל בהם בדרכים אחרות, לרבות דיכאון עמיד לטיפול, מחשבות אובדניות, הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD), חרדה, הפרעה טורדנית־כפייתית (OCD), הפרעות במצב רוח, ומצבים נוירופתיים אחרים. קטמין נחשב לפריצת הדרך הגדולה מסוגה ב־50 השנים האחרונות. פעולתו מהירה ויעילה, כפי שהוכח מדעית ביותר מ־50 מחקרים קליניים שנערכו במוסדות בעלי שם.
במסגרת הטיפול המבוקר שאנחנו נותנים, חלק מהמטופלים עלולים לחוות בחילה.
יש לשים לב ששימוש במינונים לא מדויקים וגם שימוש ללא השגחה רפואית עלול לגרום לתופעות לוואי נוספות כגון:
בטווח הארוך, המשתמש בקטמין בצורה שאינה מפוקחת עלול לסבול מפגיעה במערכות הגוף השונות (מערכת השתן ומערכת העיכול, למשל), כמו גם מתופעות כדיכאון ופגיעה בזיכרון.
שיעור ההצלחה של טיפול בעירוי קטמין לווריד הוא גבוה ביותר בגלל מנגנון הפעולה הספציפי (הדרך שבה הגוף מקבל, מעבד ומושפע מהתרופה) המאפשר ניצול של 100% מהתרופה שנכנסת לזרם הדם. זאת הודות להחדרת התרופה ישירות לווריד. שיעור הצלחה זה של הטיפול בקטמין הוכח כגבוה הרבה יותר מקטמין שמוחדר לגוף בדרכים אחרות, לרבות תרופות מרשם מסורתיות. במקרים מסוימים שיעור ההצלחה גבוה פי שניים וחצי. אמנם ישנן שיטות אחרות למתן התרופה למטרת טיפול בהפרעות מצב רוח, אולם אף אחת מהן לא הוכחה כבטוחה, יעילה ומהירה כמו מתן לווריד.
בקטמיינד אנחנו נותנים קטמין בעירוי בלבד בגלל כל הסיבות שצוינו לעיל. אנחנו נשענים על הוכחות מדעיות, ומחויבים לטיפול מתמשך ולהפקת תועלת טיפולית מרבית עבור המטופלים שלנו.
יותר מ־50 ניסויים קליניים שפיטים שנערכו באוניברסיטאות ומוסדות רפואיים מובילים, הוכיחו את יעילות הטיפול בעירוי קטמין בדיכאון ובהפרעות מצב רוח אחרות. לפחות 70 מחקרים נוספים בדקו את ההשפעה מרחיקת הלכת של קטמין על טיפול בהפרעות במצב רוח. במרבית המחקרים נבדקו בייחוד מקרים חמורים שהיו עמידים לטיפול ושלא הגיבו לרוב הטיפולים הקונבנציונליים, ובכל זאת דווחה הצלחה בלפחות 70% מהמטופלים.
קטמין הוא אחד משני חומרי ההרדמה היחידים הרשומים בארגון הבריאות העולמי (WHO) כ"תרופות חיוניות". ארגון זה הוא אחת מהסוכנויות של האו"ם, והוא עוסק בתחום בריאות הציבור. הארגון מגדיר תרופות חיוניות כ"תרופות המספקות את צורכי הבריאות של מרבית האוכלוסייה. לפיכך עליהן להיות זמינות בכל עת בכמויות נאותות ובמינונים נאותים, במחיר שהוא בהישג ידה של הקהילה". מדיניות הסמים של מדינות רבות נשענת על רשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.
מרבית המחקר המוקדם שנערך בנושא קטמין כטיפול לדיכאון והפרעות מצב רוח אחרות התבסס על עירוי יחיד. גישה זו טומנת בחובה שתי בעיות עיקריות. ראשית, מטופלים רבים מתחילים להגיב לטיפול רק לאחר שניים או שלושה עירויים, בעוד אחרים זקוקים לסדרה מלאה של שישה עירויים כדי לחוש הקלה משמעותית בתסמינים. בעקבות זאת, חלק מהמטופלים הוגדרו כ"לא מגיבים" אף על פי שייתכן שהיו מגיבים היטב לו ניתנו להם עירויים נוספים. שנית, ההקלה שחשו ה"מגיבים" נמשכה 7–10 ימים בממוצע לאחר עירוי יחיד, מבלי להביא בחשבון את משך זמן ההקלה שעירויים מרובים היו יכולים להוסיף. בעקבות זאת, מבקרי המחקרים טענו ש"זה עובד, אבל לא לזמן רב".
ממצאים אלו עודדו את הצוות המטפל של קטמיינד להציע סדרה של שישה עירויים שניתנים במשך שבועיים–שלושה, למשך 55 דקות בכל פעם. זאת במטרה להשיג תוצאות משמעותיות ולאורך זמן.
"קטמין הוא סם מסוכן בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. האחזקה של קטמין במרפאת קטמיינד בע"מ והשימוש בו מתבצעים בידי רופאים מורשים בלבד, בהתאם להוראות סעיף 11(2) לפקודת הסמים המסוכנים ותקנה 16 לתקנות הסמים המסוכנים, התש"ם-1979 ובכפוף לשיקול דעת רפואי. אין לראות באמור באתר זה משום עידוד או המלצה לשימוש בקטמין או בכל סם מסוכן אחר שלא בהתאם להוראות הדין ובהתאם להוראת רופא.
מוצרי הקטמין בהם נעשה שימוש במרפאת קטמיינד בע"מ הם תכשירים הרשומים בישראל, אך אינם מאושרים להתוויות של טיפולים בתחום בריאות הנפש. בהתאם, השימוש בתכשירי הקטמין מתבצע בהתאם להוראת תקנה 29(א)(10) לתקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ"ו-1986, על פי מרשמים מיוחדים המועברים לבדיקת משרד הבריאות. אין לראות באמור באתר משום עידוד או המלצה לשימוש בתכשירי קטמין שלא בהתאם לתנאי הרישום שלהם או שלא בהתאם להוראת רופא.
כל המידע המופיע באתר זה מובא למטרות אינפורמטיביות כלליות בלבד. אין באמור באתר כדי להוות אבחון רפואי, המלצה לטיפול כלשהו או תחליף להיוועצות באנשי מקצוע מוסמכים."
