ההשפעות המנטליות של המלחמה

מלחמה היא אחת החוויות האנושיות הקשות והטראומטיות ביותר, עם השפעות רחבות ועמוקות על בריאות הנפש. ההשפעות הללו אינן מוגבלות רק לחיילים בשדה הקרב, אלא משפיעות על כל מי שנחשף למציאות המלחמה – אזרחים, משפחות, ילדים ואנשי סיוע. מחקרים מדעיים מקיפים מגלים שההשפעות הפסיכולוגיות של מלחמה יכולות להימשך שנים רבות לאחר שהקרבות מסתיימים, ושחשיפה למלחמה ולקרב מהווה גורם סיכון משמעותי לפיתוח הפרעות נפשיות כמו PTSD, דיכאון וחרדה.

מה קורה לגוף ולנפש בזמן מלחמה?

בזמן מלחמה, הגוף והנפש עוברים שינויים עמוקים. מחקר שפורסם ב-NCBI מראה שכ-14 עד 16 אחוז מאנשי השירות ששהו באזורי לחימה סבלו מ-PTSD או דיכאון. המספר האמיתי עשוי להיות גבוה יותר, שכן רבים אינם מחפשים סיוע מחשש למבוכה או פגיעה בקריירה.

ברמה הפיזיולוגית, החשיפה המתמשכת למתח מפעילה את ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה, מה שמוביל לשחרור מוגבר של הורמוני לחץ כמו קורטיזול.
חשיפה ממושכת לרמות גבוהות של הורמונים אלו יכולה לגרום לשינויים במבנה המוח ובתפקודו, במיוחד באזורים כמו האמיגדלה, ההיפוקמפוס והקורטקס הפרפרונטלי.

מה ההשלכות של מלחמה על המצב הנפשי?

על פי מידע שפורסם בארגון הבריאות העולמי, ההערכה היא שכ-10 אחוז מהאנשים שחווים אירועים טראומטיים יסבלו מבעיות נפשיות חמורות, ועוד 10 אחוז יפתחו התנהגויות שיפריעו ליכולתם לתפקד ביעילות. המצבים הנפוצים ביותר הם דיכאון, חרדה ובעיות פסיכוסומטיות כמו נדודי שינה, כאבי גב ובעיות בקיבה.

איך אפשר לטפל במצב נפשי אחרי מלחמה?

הטיפול בהשפעות הנפשיות של מלחמה דורש גישה רב-ממדית המתחשבת בהקשר התרבותי,
בתמיכה החברתית ובמשאבים הזמינים. מחקר על התערבויות קוגניטיביות-התנהגותיות מראה שטיפול קבלה והתחייבות (ACT) משפר משמעותית PTSD, חרדה, דיכאון וכאב כרוני בקרב אנשי צבא.
טיפול ACT מתמקד בהגברת גמישות פסיכולוגית וחוסן נפשי.

גישות טיפוליות יעילות כוללות טיפול קוגניטיבי-התנהגתי ממוקד טראומה, טיפול בחשיפה ממושכת, וטיפול בעיבוד מחדש של תנועות עיניים (EMDR). טיפולים אלו עוזרים לאנשים לעבד את הזיכרונות הטראומטיים, לשנות מחשבות ואמונות ולפתח אסטרטגיות התמודדות בריאות יותר.
טיפולים נוספים חדשניים כמו טיפול בקטמין, נמצאו יעילים בטיפול בתסמיני PTSD ודיכאון.

חשוב להדגיש שתמיכה חברתית היא גורם מגן מרכזי. נוכחות של קהילה המסוגלת לספק תמיכה הדדית ולטפח אסטרטגיות פתרון בעיות היא קריטית להתאוששות. 

האם ניתן לטפל בפוסט טראומה?

התשובה היא כן, ניתן לטפל בפוסט טראומה.
ניתן להשיג שיפור דרמטי באיכות החיים. המדע מציע כיום מגוון רחב של כלים טיפוליים מוכחים, החל מפסיכותרפיה מסורתית ועד פריצות דרך תרופתיות.

1. הקו הראשון: טיפולים פסיכותרפויטיים מבוססי ראיות

הפסיכותרפיה מהווה את אבן הפינה בתהליך ההחלמה. הגישות המובילות שנמצאו יעילות מחקרית כוללות:

• טיפול קוגניטיבי-התנהגתי ממוקד טראומה (Trauma-Focused CBT): גישה המשלבת עיבוד רגשי עם כלים מעשיים לשינוי דפוסי חשיבה.
• טיפול בחשיפה ממושכת (Prolonged Exposure): תהליך הדרגתי ומבוקר בו המטופל מתמודד עם הזיכרונות והמצבים הקשורים לטראומה, במטרה להפחית את החרדה שהם מעוררים.
• טיפול עיבוד קוגניטיבי (Cognitive Processing Therapy): התמקדות בזיהוי ושינוי אמונות שליליות ("תקיעויות") שנוצרו בעקבות האירוע הטראומטי.
• טיפול חשיפה בכתיבה (Written Exposure Therapy): מחקרים חדשים מצביעים על יעילותו של טיפול זה, שהוא קצר וממוקד יותר (כ-5 מפגשים בלבד), ועשוי להיות יעיל  – מה שהופך אותו לנגיש עבור רבים.

2. טיפול תרופתי וחידושים במקרים עמידים

המסלול התרופתי נועד לווסת את הסימפטומים ולאפשר למטופל "מרחב נשימה" לטיפול הרגשי.
באופן מסורתי, תרופות ממשפחת ה-SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין) הן הקו המומלץ הראשון להפחתת תסמיני חרדה ודיכאון נלווה.

עם זאת, בשנים האחרונות חלה תפנית משמעותית עם כניסתו של טיפול בקטמין למרכז הבמה, במיוחד עבור מקרים של פוסט טראומה עמידה לטיפול.

היתרון הייחודי של הקטמין בטיפול ב-PTSD: בניגוד לתרופות אנטי-דפרסיביות רגילות, שפעולתן עשויה לארוך שבועות, קטמין מציע מנגנון פעולה שונה ומהיר:

• מהירות תגובה: הקלה בתסמינים יכולה להופיע לעיתים תוך שעות עד ימים ספורים.
• פעילות מוחית: הקטמין פועל על מערכת הגלוטמט במוח, המעורבת בפלסטיות עצבית (היכולת של המוח להשתנות) ובעיבוד זיכרונות.
• הפחתת "הרעש" הטראומטי: מחקרים מראים כי הקטמין לא רק מפחית סיוטים ועוררות יתר, אלא מסייע "להנמיך את הווליום הרגשי" של הזיכרון הטראומטי. מצב זה מאפשר למטופלים להפיק תועלת רבה יותר מהפסיכותרפיה המתבצעת במקביל, שכן הם פחות מוצפים רגשית במהלך המפגשים.

השורה התחתונה: הגישה המשולבת

הדרך היעילה ביותר להחלמה היא שילוב כוחות: פסיכותרפיה מבוססת ראיות כבסיס, טיפול תרופתי (כולל טיפולים מתקדמים כמו קטמין) בעת הצורך, ומעטפת של תמיכה חברתית. ההתאוששות היא תהליך מורכב,
אך עם הטיפול הנכון, ישנה היתכנות לחזור לתפקוד מלא ולחיים מספקים.

האם ניתן לטפל בדיכאון בעקבות מלחמה?

דיכאון מג'ורי מלווה בקבוצת תסמינים שיכולה להוביל לסיבוכים נוספים.
עלייה במשקל ועייפות הם תסמינים נפוצים של דיכאון. מחקרים הראו יחס סיכויים של 1.18, המצביע על קשר בין דיכאון להשמנת יתר, הקשורה לתחלואה נלווית רבה, כולל מחלות לב, לחץ דם גבוה וסוכרת. דיכאון מג'ורי קשור גם לסיכון מוגבר לאובדנות. 

הטיפול בדיכאון כולל גישות פסיכותרפויטיות כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגתי, טיפול בין-אישי וטיפול הפעלה התנהגותית. תרופות נוגדות דיכאון, במיוחד SSRIs, נמצאו יעילות עבור רבים.
חשוב לציין שדיכאון לעיתים קרובות מתרחש יחד עם PTSD, והטיפול צריך לטפל בשני המצבים בו-זמנית לתוצאות מיטביות.

לסיכום, ההשפעות המנטליות של מלחמה הן עמוקות ורחבות היקף, משפיעות על חיילים, אזרחים ומשפחות כאחד. המחקר מראה שבעוד רבים יפתחו PTSD, דיכאון וחרדה, טיפולים יעילים קיימים ויכולים לעזור לאנשים להתאושש. הכרה מוקדמת בסימנים, פנייה לטיפול מקצועי, ותמיכה חברתית חזקה הם מפתח להתאוששות.

קטמיינד היא מרפאה פסיכיאטרית המציעה טיפולים חדשניים ביותר בתחום בריאות הנפש, במסגרת נגישה, מסבירת פנים ונינוחה. אנחנו מאמינים שהגישה הנכונה לבריאות הנפש מבוססת על ראייה אישית והוליסטית של המטופל. אנחנו מציעים פתרון חדשני, מוכח ומיטיב, שעד לאחרונה לא היה זמין בישראל.