הקשר בין פעילות גופנית ובריאות הנפש

בטח שמתם לב שאחרי אימון ספורט אתם מרגישים טוב יותר. ובכן, זו לא תחושה סובייקטיבית בלבד.
מחקרים מדעיים מקיפים מוכיחים קשר ישיר ומשמעותי בין פעילות גופנית לבריאות הנפש.
המכון הלאומי לבריאות הנפש בארצות הברית ממליץ על 30 דקות הליכה ביום כאמצעי משמעותי לשיפור מצב הרוח, ומחקרים נוספים מהספרות המדעית מצביעים על כך שפעילות גופנית יכולה להוות טיפול יעיל בדיכאון וחרדה. בשנים האחרונות, הקהילה הרפואית הבינלאומית מכירה יותר ויותר בחשיבות שילוב הפעילות הגופנית כחלק בלתי נפרד מהטיפול במצבים נפשיים.

מה הקשר בין פעילות גופנית ובריאות הנפש?

הקשר בין פעילות גופנית לבריאות הנפש נחקר באופן נרחב בעשורים האחרונים.
מחקרים שפורסמו ב-BMJ הראו שסוגים שונים של פעילות גופנית – כולל הליכה, ריצה, יוגה, אימוני כוח וטאי צ'י – מפחיתים באופן מתון עד משמעותי את תסמיני הדיכאון. החוקרים בדקו למעלה מ-14,000 משתתפים ומצאו שהשפעות התרגיל היו פרופורציונליות לעצימות שנקבעה.

מחקר נוסף הראה שאנשים שעוסקים בפעילות גופנית סדירה נמצאים בסיכון נמוך משמעותית לפתח דיכאון. חשוב לציין שההשפעות החיוביות נצפו גם ברמות פעילות הנמוכות מההמלצות הרשמיות לבריאות הציבור.
זאת אומרת שכל תוספת של פעילות גופנית, אפילו מינימלית, יכולה להביא לשיפור בבריאות הנפש.

מחקר מאוניברסיטת הרווארד מצא שמעבר לפעילות הגופנית, קשרים חברתיים הם הגורם המגן החזק ביותר מפני דיכאון, אך הפחתת פעילויות בישיבה כמו צפייה בטלוויזיה ושינה ביום יכולה גם כן להפחית את הסיכון.

מה הקשר הפיזיולוגי בין ספורט ומצב נפשי?

פעילות גופנית משפיעה באופן ישיר על הנוירוכימיה של המוח.

• פעילות גופנית מעודדת שחרור של נוירוטרנסמיטרים חשובים כמו סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין.
  חומרים אלו משפרים את רמות המצב הרוח ומסייעים להקלה על תסמינים כמו עצב, עייפות וחוסר מוטיבציה.
• פעילות גופנית מגבירה את ייצור האנדורפינים – חומרים טבעיים במוח שמשרים תחושת רוגע ומפחיתים כאב.
• נוסף על כך, תרגול גופני מפחית את רמות הקורטיזול, הורמון הלחץ, ובכך מסייע להפחית את ההשפעות השליליות של לחץ כרוני על בריאות הנפש.
• פעילות גופנית משפרת גם את הנוירופלסטיות – היכולת של המוח להסתגל ולבנות קשרים עצביים חדשים. תהליך זה כולל יצירת תאי עצב חדשים, חיזוק מבנה תאי העצב הקיימים, ושיפור ההרכב של תאי העצב באזורים שונים במוח. שינויים אלו מסייעים לשפר חשיבה, ויסות רגשי והתמודדות עם מתח.

איך ספורט תורם במצבים נפשיים מורכבים?

מעבר לשינויים הביוכימיים, לפעילות גופנית יש גם השפעות פסיכולוגיות משמעותיות.
תרגול גופני מספק תחושת הישג, מסוגלות עצמית ושליטה, שיכולות להעלות את הערך העצמי ולהילחם בתסמינים של חוסר אונים וחוסר ערך העולים לעיתים גם בדיכאון.

פעילות גופנית מקדמת גם העברת תשומת לב מהמחשבות השליליות והרהורים, שהם תסמינים נפוצים בדיכאון וגם בחרדה. התרגול הופך למעין סוג של הפעלה התנהגותית, ששוברת את מעגל חוסר הפעילות וההסתגרות שמזינים תסמינים דיכאוניים.

בנוסף, פעילות גופנית קבוצתית מעודדת קשרים חברתיים, אשר מקדמים תחושת שייכות ומפחיתים את תחושות הבדידות הנפוצות בדיכאון. 

האם כושר יכול לתרום לאנשים עם דיכאון?

התשובה היא כן. מחקרים מבוקרים הראו שפעילות גופנית היא טיפול יעיל לדיכאון מג'ורי אצל מבוגרים.
השוואות בין פעילות גופנית לטיפולים אחרים, כולל טיפול פסיכולוגי ותרופות נוגדות דיכאון, הראו שלתרגיל גופני יעילות דומה במקרים של דיכאון קל עד בינוני.

חשוב לציין ששפעילות גופנית יכולה לשמש אך ורק כטיפול משלים יעיל לצד תרופות או טיפול בדיכאון על ידי באופן מקצועי על ידי מומחים בתחום.

למרות שהתחלה בפעילות גופנית יכולה להיות מאתגרת במיוחד עבור אנשים המתמודדים עם דיכאון – בשל תחושות כובד רגשי, חוסר מוטיבציה ועייפות – מחקרים מראים שגם מעט פעילות יכולה להביא לשיפור ניכר במצב הרוח ובמצב הנפשי. 

קטמיינד ישראל מציעה גישה חדשנית לטיפול בדיכאון עמיד לטיפול, תוך שילוב של טיפולים מתקדמים לצד המלצות לאורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית כחלק אינטגרלי מהתהליך הטיפולי.

לסיכום, הקשר בין פעילות גופנית לבריאות הנפש הוא מבוסס מדעית ומוכח בעשרות מחקרים.
פעילות גופנית משנה את הכימיה המוחית, משפרת את המצב הרוח, מפחיתה תסמיני דיכאון וחרדה, ויכולה לשמש כטיפול תומך וחיוני במהלך טיפול בדיכאון עמיד או בחרדה.
כל תוספת של תנועה, גם קטנה, יכולה להביא לשיפור משמעותי.