פגיעות מוח טראומטיות (פציעות ראש) הופכות לנפוצות יותר ויותר והשפעתן על חייהם של האנשים הסובלים מהן עלולה להיות הרסנית. בהתאם לחלק המוח שנפגע ולמידת חומרת הפגיעה, הליקויים עשויים להיות נוגעים לתפקודים הפיזיים (כמו הליכה ו / או שימוש בידיים וברגליים) או להיות נוגעים לתפקודים נפשיים / מנטאליים (המוכרים גם בתור התפקודים הקוגניטיביים). בעיות בתפקודים אלה עלולות להיות קשורות לזיכרון, להבנת שפה, לשימוש במילים מתאימות של האדם במטרה להביע את עצמו, לניתוח אפשרויות הנוגעות למצב נתון וליכולת קבלת ההחלטות המתאימות. הבעיות הללו עלולות להוביל גם לקשיים בתעסוקה, בלימוד ובניהול שגרת יומיום. בנוסף (ובהמשך לכך), המגבלות הנוגעות לביצוען של פעילויות אלו עלולות להוביל לירידה באיכות חייו של האדם הפגוע ולהסתגרות ולהתרחקות שלו מהחברה.
שיקום קוגניטיבי הוא המונח המשמש להתייחסות לאימון הניתן לאנשים הסובלים מפגיעה מוחית ומאפשר להם לטפל ולשפר את היכולות המנטאליות הספציפיות שלהם שנפגעו. לרוב, הדבר נעשה בכדי לשפר את הסיכויים לחזרה לעבודה, להגדלת אי תלותו של האדם באחרים והרחבת עצמאותו בניהול שגרת היומיום ולשיפור איכות חייו.
השפעת קטאמין על נוירופלסטיות מוחית וצמיחת תאי עצב חדשים
מסתבר, כי הקטאמין, המשמש, באופן המסורתי כחומר הרדמה, ובשנים האחרונות נחקר כנוגד דיכאון, "מארגן" מחדש באופן דראסטי את הפעילות במוח, כאילו הוא מחליף בין מתגים במעגלי המוח הפעילים, זאת, על פי מחקר שפורסם לא מזמן. מהמאמר שהתפרסם וציטט את המחקר החודש, עולה כי נצפה שינוי מהותי בדפוסי פעילות הנוירונים בקליפת המוח של בעלי חיים לאחר מתן קטאמין. המחקר כלל התבוננות בנוירונים פעילים בדרך כלל ש"הושתקו" ובסט אחר של נוירונים, שבדרך כלל היו שקטים והחלו לפתע לפעול, לאחר מתן קטאמין. גילוי השפעת הקטמין על "מתגי" פעילות אלה, המופעלים וכבים על ידו, באזורי מפתח שונים במוח עשוי להשפיע על ההבנה המחקרית הנוגעת להשפעות טיפול בקטמין במצבים קוגניטיביים ונפשיים שונים, כמו גם על המחקר העתידי בתחום הנוירו-פסיכיאטריה.
הפעילות הנוירונית שנצפתה במחקר זה עקבה אחר יכולתו של הקאטמין לחסום את הפעילות של קולטנים סינפטיים – החיבור בין נוירונים – הנקראים קולטני NMDA ותעלות יונים הנקראות תעלות HCN. החוקרים גילו כי הם מסוגלים ליצור מחדש את השפעות הקטמין פשוט על ידי עיכוב הקולטנים והתעלות הספציפיות הללו בקליפת המוח. בנוסף, הוכיחו החוקרים כי קטמין מחליש מספר קבוצות של נוירונים מעכבים בקליפת המוח (נוירונים, שבדרך כלל, מדכאים את השפעתם של נוירונים אחרים), דבר שאיפשר לנוירונים ה"מדוכאים" (השקטים, בדרך כלל, ללא נוכחות הקטאמין) להפוך לפעילים.
שיפור תפקודי זיכרון, קשב וחשיבה בעזרת טיפול בקטאמין
"תפקוד קוגניטיבי" מתייחס, באופן כללי, למיומנויות "מבוססות-המוח – למידה, זיכרון, הכרה, היגיון, חשיבה, עיבוד מידע וקשב. לאנשים הבריאים, אמנם קל להתייחס לכישורים האלה כמובנים מאליהם, אבל ישנן לא מעט בעיות רפואיות שעלולות להשפיע על הקוגניציה ועל היכולת שלנו ליישם תהליכים קוגניטיביים כהלכה.
בקצה החמור ביותר של הספקטרום הקוגניטיבי, מצבים כדוגמת פגיעה מוחית טראומטית בלתי הפיכה, מחלת אלצהיימר וסוגים אחרים של דמנציה, עלולים לגרום לשינויים פיזיים בלתי הפיכים במוח ולהשפיע, לצמיתות, על הקוגניציה.
יחד עם זאת, מנגד, ישנן בעיות רבות הגורמות לבעיות קוגניטיביות בהן ניתן לטפל באמצעות טיפול נכון. למשל, נשים רבות בגיל המעבר חוות שכחה מוגברת או בלבול קל הקשור לירידה ברמות האסטרוגן. המוח עשוי להסתגל בסופו של דבר לשינויים אלה, אולם ניתן גם להשתמש בטיפול הורמונלי בכדי לסייע בשיקום התפקודים הקוגניטיביים הללו. סוגים אלה של בעיות / הפרעות קוגניטיביות עשויות להופיע גם אצל אנשים המתמודדים עם דיכאון קליני. אולם, במקום להיות קשורים לשינויים ברמות ההורמונים, במקרים אלה, השינויים הקוגניטיביים יופעלו בשל השינויים הכימיים המתרחשים בעת דיכאון וחרדה בנוירו-טרנסמיטורים – האחראים על התקשורת בין-עצבית במוח.
קטאמין כמפתח לזירוז תהליכי שיקום אחרי פגיעות מוחיות
בעוד שרוב האנשים מודעים להשפעות הקשורות למצב הרוח והנובעות מחרדה ומדיכאון, מעט מאד מודעים להשפעות הקוגניטיביות הפוטנציאליות המלוות מצבים אלה.
בנוסף לשיפור התסמינים הקשורים למצבי הרוח בדיכאון ובחרדה, לקטמין השפעה התומכת בתפקוד קוגניטיבי משופר. הוכח כי קטאמין מגביר את הייצור של Brain-Derived Neurotrophic Factor (BDNF) – כימיקל הממלא תפקיד-מפתח בתפקודים קוגניטיביים שונים, כגון למידה וזיכרון. מחקרים אחרים (כדוגמת זה שהזכרנו בתחילה) הוכיחו כי הקטמין מסוגל לפעול כמו "מתג" להפעלה ולכיבוי פעילות עצבית, והוא מסוגל לווסת תקשורת בין-עצבית שלה (כך אנחנו כבר יודעים כיום) תפקיד משמעותי בהשפעה על מצב הרוח ועל הלך המחשבה.
לבסוף, קטמין תומך גם בפיתוח של מסלולי תקשורת עצבית חדשים בתהליך שנקרא סינפטוגנזיס (Synaptogenesis). שינוי שאף הוא תורם לשיפור התקשורת הבין-עצבית הדרושה לתפקוד קוגניטיבי תקין.
דוגמאות מחקריות לתרומת הקטמין בשיקום קוגניטיבי
מכיוון שכיום הקטאמין נחשב לאחד מהפתרונות המבטיחים בתחום ההשפעה על הפרעות נפשיות והפרעות מצב רוח שונות, הכיוון הבודק את השפעותיו של הקטאמין גם על מצבים אחרים (פיזיים ונפשיים) הולך ומתפתח מהבחינה המחקרית. אולם, יחד עם זאת, חשוב לציין כי כמעט כל מאמר העוסק בקטאמין ובהשפעותיו על המצבים הבריאותיים השונים מסתיים במילים "יש צורך במחקרים נוספים בנושא", כך שסביר להניח כי בעתיד הקרוב (שלא לדבר על הרחוק יותר) יורחב באופן ניכר תחום המצבים שעבורם הקטאמין ייחשב כפתרון המתאים ביותר!