הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) היא הפרעה נוירולוגית המאופיינת בחשיפה של הפרט לאירועים מאיימים ומטרידים עם סיכון פוטנציאלי למוות. הפרעה זו נוטה להתעורר גם על ידי טריגרים רגשיים כמו מחשבות, חלומות או זיכרונות מהאירוע, הגורמים לאדם שנפגע לחיות מחדש זיכרונות של טראומה ורגשות שליליים ומציקים עזים. מחלות אחרות, שאף הן משפיעות על בריאות הנפש (כדיכאון או חרדה), כשהן משולבות ב-PTSD, מציגות את התסמינים שלהן ברמת חומרה גבוהה יותר מהרגיל.
PTSD עשוי להתבטא בצורה חריפה (נקודתית) או בצורה הכרונית / המתמשכת שלו. במצבו הכרוני, הוא מוגדר כ"נכות" המלווה בעלייה פוטנציאלית בסיכון להתאבדות מלאה אצל הסובלים ממנו. ההערכות מדברות על כך כי כ-8% מכלל אוכלוסיית העולם בני הגילאים השונים חוו, חווים או יחוו אפיזודה של PTSD במהלך חייהם. על אף זאת, העוסקים במקצועות מסוימים (כמו המשרתים במשטרה האזרחית והצבאית, לוחמי אש ועובדי שירותי החירום למיניהם) חשופים לשכיחות גבוהה יותר לפיתוח הפרעה זו. במרבית המקרים, האנשים המפתחים את ההפרעה יהיו אנשים שעברו מצבים / אירועים כתאונות הכוללות פציעות חמורות, אלימות פיזית או התעללות מינית. אולם גם חשיפה לחדשות הנוגעות לאירועים עולמיים כגון מגפות (COVID-19) ומלחמה גורמת, אף היא, למגוון תגובות נוירו-פסיכולוגיות הנובעות מתסמיני מתח חריפים (כגון הימנעות, תסמיני שינוי שלילי במחשבות וברגשות, או תסמינים של היפר-אקטיבציה). אמנם, אלו תאובחנה בעיקר אצל אנשים עם היסטוריה קודמת של הפרעת דחק פוסט טראומטית, אולם התקופה האחרונה הוכיחה לנו כי לא רק הם פגיעים וחשופים לכך.
מנגנוני הפעולה של קטמין בהקלה על תסמיני פוסט-טראומה
ketamine משמש, באופן מסורתי, כחלופה להרדמה כללית. הוא מייצר 'דיסוציאציה' בין המערכות התלמוקו-ניאוקורטיקליות והלימביות. ניתוק זה נחשב כבעל אופי פונקציונלי וגם אלקטרו-פיזיולוגי. מבחינה קלינית, אנשים שקיבלו קטמין נמצאים במצב של קטלפסיה (מצב נוירולוגי בו הגוף שרוי בחוסר פעילות ונמצא בירידה בהיענות לגירויים) שבו העיניים נשארות פקוחות ויש להן ניסטגמוס (ריצוד) מואט מהרגיל. במצב זה, האדם שרוי במצב של נים-לא-נים, והרפלקסים של הקרנית בחשיפה לאור קיימים, אולם הופכים לאיטיים יותר.
פעילות הקטמין מתרחשת בקולטן N-methyl-D-aspartate-type glutamate (NMDA) כאנטגוניסט. הדבר נחקר בפירוט רב יותר לאחרונה בשל השימוש הפוטנציאלי של הקטאמין כחומר נוגד דיכאון. פעילות גבוהה של הקולטן ל-NMDA עשויה להוות גורם סיכון לפתח בפועל פוסט טראומה בשל זיהויה כמגבירת היווצרות של זיכרונות חודרניים ספונטניים (דיכאוניים או חרדתיים), ומכיוון שקטמין מתפקד כאנטגוניסט לקולטן ה-NMDA, הוא עשוי להיות פתרון מבטיח להורדת תסמיני PTSD.
יתרונות השימוש בקיטמין על פני טיפולים מסורתיים בפוסט-טראומה
מחקרים שבוצעו בעבר וכללו טיפול תרופתי ב-PTSD מצביעים על כך שהשימוש בקבוצת מעכבי ספיגה חוזרת סלקטיבית של סרוטונין (SSRI) או מעכבי ספיגה חוזרת של נוראדרנלין (SNRI), למרבה הצער, הם אינם מצליחים להפיג לחלוטין תסמיני PTSD, על אף שלעיתים קרובות הם משמשים בטיפול. לפיכך, ישנה השפעה / הצלחה מוגבלת בלבד לשימוש בתרופות אלו במצבים של PSTD.
PTSD משפיע על התפקודים הפיזיו-ביולוגיים והנוירו-כימיים של אזורי מוח מרכזיים כגון האמיגדלה, ההיפותלמוס וקליפת המוח הפרה-מצחית ונטרומדיאלית. נוסף על כך, קרע באמיגדלה נמצא בקורלציה עם עיבוד רגשי שלילי (המאובחן במתמודדים עם PTSD) הנגרם על ידי גירוי בלוטת יותרת הכליה שמשפיע על שחרור מוגבר של הורמון הסטרס קורטיזול, וכתוצאה מכך גורם לחוסר ויסות של מעגלי הנוירו-קטכולמין. שינויים נוירו-כימיים אלו משפיעים גם על מערכות וקשרים אחרים בגוף האנושי, דבר שהופך אותם למטרות טיפוליות שאליהן ניתן לכוון בעת חיפוש הטיפול היעיל ביותר ל-PTSD.
מחקרים תומכים ביעילות הקטמין בטיפול בפוסט-טראומה
מחקרים פרה-קליניים וניסויים קליניים הוכיחו את הפוטנציאל התרופתי של שימוש במאפננים של גלוטמט או באנטגוניזם של קולטן NMDA כמועיל לטיפול ב-PTSD. Excitotoxicity (אקסיטוטוקסיות – רעילות שהינה תוצאה של גירוי יתר) הנגרמת על ידי גלוטמט עלולה להיות מועצמת על ידי טראומה ומתח, המקושרים עם ניוון בעצבי עמוד השדרה הדנדריטיים ומוות עצבי באזור ההיפוקמפוס, מה שעשוי להסביר, בין השאר, את הכשל או חוסר הוויסות של הזיכרון – תכונה קלינית נוספת הקיימת במצב זה. ה-ketamine, שכאמור, משמש באופן המסורתי בהרדמה כללית, והשפעתו האנטגוניסטית שלו על הקולטן דמוי N-methyl-D-aspartate (NMDA) מראה עדויות המרמזות על פוטנציאל טיפולי לטיפול ב-PTSD ובדיכאון.
מחקרים רבים בוצעו על השפעת הקטמין על הפרעות הקשורות ללחץ. מנגנונים מולקולריים אפשריים נמצאים בקורלציה עם תגובה תלוית-מינון וזמן טיפול. ב-2019, אושר לשימוש האננטיומר S של קטמין ופעולותיו המהירות התגלו כחוסמות את ה-N-methyl-D-aspartate (אנטגוניסט קולטן של NMDA) וכעוזרות לשלוט בסימפטומים של דיכאון מחשבות או התנהגות אובדניים במצבים קיצוניים. מחקרים פרה-קליניים אחרים הראו כי מתן במינונים גבוהים יותר עשוי להיקשר גם לקולטני האופיואידים ה-mu וה- sigma- המקושרים עם ההשפעות השליליות והצדדיות שעלולות להופיע בשימוש-יתר או בשימוש ממושך.
שילוב מיטבי של קיטמין בתוכנית טיפול כוללנית לנפגעי פוסט-טראומה
כל תוכנית טיפול, בין אם היא ממוקדת טיפול בכאב כרוני ובין אם היא עוסקת בהפרעת PSTD, חייבת להיות תוכנית טיפול כוללת ופתוחה מהבחינה המחשבתית. זאת, מכיוון שלעיתים קרובות, התמקדות בפתרון השייך לסוג פתרונות אחד בלבד (למשל, פתרון תרופתי) אינו מסוגל להשיג את אותו היקף ההצלחה ששילוב בין פתרונות שונים במהותם מסוגל להשיג.