אתגרים ואפשרויות בשילוב הטיפול האלטרנטיבי בטיפול בהפרעות אכילה

כאשר בוחנים את גישות הטיפול בהפרעות האכילה, חשוב, בתור הנחת בסיסי, להבין כי אנשים שונים מגיבים באופנים שונים לגישות טיפול שונות. בהתאם לכך, יש להתאים את סוג הטיפול והמסגרת בה ניתן הטיפול בהתאם לסוג הפרעת האכילה, חומרת הבעיה והמטרות, הערכים והנכונות של האדם הזקוק לטיפול. הטיפול בהפרעת אכילה עשוי להתקיים במגוון מסגרות (אשפוז יום, מגורים במרכז טיפול וכן הלאה) וכולל צוות רב-תחומי של אנשי מקצוע. צוות הטיפול, לכל הפחות, יצטרך לכלול איש מקצוע בתחום בריאות הנפש ורופא. כמו כן, עשויים להיות מעורבים בתהליך הטיפולי גם דיאטניות, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש והגוף ואנשי מקצוע העוסקים במתן תמיכה למחלימים.

מנגנוני הפעולה האפשריים של קטמין בטיפול בהפרעות אכילה

הפרעות אכילה הן מצבי בריאות נפשיים מורכבים המשפיעים על מיליוני אנשים ברחבי העולם. אנורקסיה, בולימיה והפרעת אכילה בולמוסית הן בין הצורות הנפוצות ביותר של הפרעות אכילה, המאופיינת בהרגלי אכילה חריגים, דימוי גוף מעוות ופחד עז מעלייה במשקל. בעוד שטיפולים קונבנציונליים כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), פסיכותרפיה וייעוץ תזונתי הראו יעילות בטיפול בהפרעות אלו, יש עניין גובר בבחינת גישות חלופיות. גישה אחת כזו זוכה לתשומת לב היא טיפול עירוי, שבמקורו, משמש כחומר הרדמה ונחקר לאחרונה בשל הפוטנציאל שלו להקל על הסימפטומים של הפרעות נפשיות שונות, טיפול בחרדות קשות והפרעות אכילה.

קטמין הוא חומר הרדמה דיסוציאטיבי שנמצא בשימוש במשך עשרות שנים במסגרות רפואיות. תכונותיו הייחודיות של הקטאמין הפכו אותו לכלי עוצמתי בניהול כאב ולהרגעה. בשנים האחרונות החלו חוקרים לחשוף את הפוטנציאל שלו כגורם נוגד דיכאון וחרדה הפועל במהירות. הקטמין פועל על מערכת הגלוטמט של המוח, ומשפיע על הקולטן N-methyl-D-aspartate (NMDA). על ידי כך, הוא מעודד וממריץ את צמיחתם של קשרים עצביים חדשים, דבר שמוביל לשיפור מצב הרוח ולשיפור התפקוד הקוגניטיבי. מנגנון פעולה זה הוביל את המדענים לחקור את יעילותו של הטיפול עירוי קטמין כפתרון למגוון רחב של הפרעות בבריאות הנפש, ביניהן דיכאון וחרדה, וכעת, גם הפרעות אכילה.

על פי המחקרים, מקורן של הפרעות אכילה נעוץ בגורמים נוירו-ביולוגיים מורכבים, שלעיתים קרובות, מקושרים (ונובעים) מהפרעות במעגלים החשמליים במוח האחראים על תגמול, שליטה בדחפים וויסות רגשי. יכולותיו הפוטנציאליות של הקטאמין להשפיע על מעגלים וקישורים אלה פותחות פתח להזדמנות לפתרון מבטיח עבור הנאבקים עם הפרעות אכילה.

סיכונים וסייגים בשימוש בקטמין במטופלים עם הפרעות אכילה

בדומה לכל שימוש בעירוי קטאמין, גם לשימוש בקטמין לטיפול בהפרעות אכילה עלולות להילוות מספר תופעות לוואי. מכיוון שהתחום עדיין לא נחקר עד תום, ישנן תופעות לוואי שהן מוכרות וידועות, ואחרות (בעיקר אלו הנוגעות להשפעה על הטווח הארוך יותר) – שעדיין אינן מוכרות או שלא נחקרו עד תומן. מסיבה זו, נשוב ונזכיר, כי כל טיפול בקטאמין חייב להיעשות במסגרת טיפולית מקצועית המתמחה בכך (כדוגמת קטהמיינד) ובפיקוח של אנשי מקצוע מוסמכים בתחום.

כ-10% מכלל המקבלים עירוי קטמין נתקלים בחוויה המוגדרת כ"מאתגרת", אולם, מרבית תופעות הלוואי המקושרות לקטמין תיעלמנה עד לרבע שעה מהפסקת העירוי. לעיתים, אנשים המועדים לכך עלולים לחוות החמרה בתסמיני הדיכאון שלהם. תופעה זו עשויה להימשך עד לשבועיים לאחר מועד העירוי. עבור חלק – די ב"חוויה" זו בכדי להימנע מקבלת טיפול נוסף, אולם הממשיכים והמתמידים בטיפול עשויים, לרוב, לגלות כי התחושות שליוו את העירוי הראשון נעלמות והקטאמין מתחיל להשפיע עליהם בצורה חיובית.

מרבית תופעות הלוואי הידועות של הקטמין הן תופעות לוואי לטווח הקצר. על אף ששכיחותן גבוהה בעיקר במינונים הגבוהים יותר, הקשר בין המינון להופעת תופעת לוואי מסוימת עשוי להשתנות מאדם לאדם, ואפילו אצל אותו אדם בין הטיפולים השונים.

תופעות לוואי המתרחשות במהלך או זמן קצר לאחר הטיפול עשויות לכלול – תחושת ניתוק בין הגוף לנפש, סחרחורות, תחושת עייפות בהמשך היום שלאחר הטיפול, עיוותים בתפישה החושית,  בחילות והקאות, כאבי ראש, התקפי חרדה (שעשויים להתגבר גם עד לכדי התקף פאניקה), טינטון באוזניים, ועליה בלחץ הדם ובקצב הלב.

תובנות ממחקרים ראשוניים על השפעת קטמין בהפרעות אכילה שונות

מספר מחקרים העלו כי לטיפול בעירוי קטמין עשוי להיות יתרונות פוטנציאליים גם בתחום זה.

לדוגמה, מחקר שנערך ב- 2014 העלה כי טיפול בעירוי קטמין מסוגל להפחית תסמינים של אכילה מוגזמת ולשפר את מצב הרוח בחולים עם אנורקסיה נרבוזה חמורה. באופן דומה, מחקר שנערך ב-2019 גילה כי לקטמין הייתה השפעה חיובית על אנשים שהתמודדו עם בולימיה נרבוזה והוא אף הפחית את התקפי הזלילה ואת המצוקה הנלווית להם. מאידך, בסקירה מחקרית שהתפרסמה בשנת 2024 והתמקדה באפשרויות הטיפוליות העומדות בפני המתמודדים עם הפרעות האכילה השונות, התייחסה לטיפול בקטאמין במילים הבאות – 

מכיוון שטיפול זה בהפרעות אכילה נמצא בחיתוליו, רק מחקרים בודדים בדקו את היעילות והסבילות שלו בקרב חולים עם בולימיה ואנורקסיה. רוב המטופלים שנכללו במחקרים אלה היו מבוגרים עם הפרעות אכילה מתמשכות שכולם סבלו ממחלות נלוות שונות, כולל טיפול בכאב כרוני, הפרעות דיכאון וחרדה, OCD, טראומה, הפרעות אישיות.

טיפולי הקטמין שניתנו במחקרים היו שונים זה מזה מבחינת המינון, שיטות הנטילה ונוכחות / סוג הטיפולים הנוספים שניתנו לנסיינים. בשורה התחתונה, ניתן לומר כי המחקרים שדיווחו על שיפורים במצב הרוח וחרדה, הציגו עדויות חלשות לשיפור במשקל והפחתות מסוימות בהפרעת האכילה. נדרשים מחקרים נוספים בכדי לברר לא רק את רמת יעילותם של טיפולי הקטאמין בכל הנוגע להפרעות האכילה, אלא גם את המינונים היעילים ופרטים נוספים מדויקים יותר.