אישה מתמודדת עם חרדה

שימוש בקטמין להתמודדות עם התקפי חרדה

הקטמין, במקורו, אושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) כחומר הרדמה, אולם נכנס יותר ויותר לשימוש כטיפול בהפרעות נפשיות, כגון דיכאון עמיד לטיפול, הפרעות חרדה והפרעות דחק פוסט-טראומטית (PSTD), ומספר מחקרים אף העלו כי שימוש בקטמין עשוי להוכיח את עצמו כיעיל בטיפול באנשים המתמודדים עם נטיות אובדניות.

כיום, מרבית האנשים המתמודדים עם הפרעות חרדה מטופלים, לרוב, בתרופות גנריות נוגדות דיכאון, כמו SSRI (מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים‏‏), SNRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין), או בנזודיאזפינים, ואם, לרוע מזלם, הם אינם מגיבים לאחד מהללו, הם יקבלו סבב נוסף (או מספר סבבים נוספים) של אחת מהתרופות מהמשפחות שאותן הזכרנו, ויצטרכו לקוות שמשהו מכל אלה יצליח להתמודד ולנצח את החרדות שלהם, ובמקביל, לגרום מינימום תופעות לוואי ומינימום נזק למטופל.

כך שניתן לומר, פחות או יותר, כי במקרים רבים, בכל הנוגע לבעיות נפשיות ולמצבים שמקורם נפשי, הרפואה המודרנית אינה מכוונת להצלחה ברורה, אלא מסתפקת במועט ומנסה למצוא את הרע במיעוטו עבור המטופל…

אולם חרף הנמכת הציפיות הקולקטיבית, עדיין, בין 30% ל-40% מהחולים לא ישיגו את ההפוגה הנחשקת, וזאת, למרות שבמקרים מסוימים עשוי להיעשות שימוש גם ב-3-4 תרופות מסורתיות. יתרה מכך, על שאף השימוש בטיפולים-שאינם-תרופתיים (כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT או טיפול נפשי מבוסס מנטליזציה MBT) הפך למוכר ולנפוץ, גם הוא אינו משפר תמיד את התמונה העתידית. לפחות לא עבור חלק מהאנשים.

כך שהרפואה המודרנית, על אף כל התקדמותה, מודעת מאד לעובדה כי, לפחות כרגע, אין לה אסטרטגיות וגישות טיפול יעילות הזמינות עבור אלה שאינם מגיבים בהתאם למטרות הטיפול התרופתי, ולכן המחקר עוסק, כל העת, בחיפוש חומרים חדשים, שביניהם הקטמין, חומר שהשימוש בו צובר הוכחות ליעילות ולמהירות השפעתו על מגוון הפרעות החרדה, כולל הפרעת החרדה חברתית (SAD) והפרעת הדחק הפוסט טרואמטית ((PTSD.

טיפול בקטמין לחרדה – איך הקטמין פועל?

נפח הולך וגדל של נתוני מחקרים מצביע על תפקידו החשוב של הגלוטמאט – המוליך העצבי הנפוץ ביותר במערכת העצבים המרכזית בתיווך התגובה ללחץ וביצירה ובטיפול בזיכרונות טראומטיים. קטמין מעכב את הפעילות של הגלוטמאט במוח, וזו אחת מהסיבות להשפעותיו המפחיתות דיכאון.בנוסף, הואהקטמין מסוגל לגרום לפלסטיות סינפטית – שינויים בקשרים בין נוירונים ובדרך בהם הנוירונים במוח מתקשרים זה עם זה, תכונה של תרופה נוגדת דיכאון..

הגורם שמקורו במוח אכן ממלא את תפקידו ביצירת התגובות ההתנהגותיות לתרופות נוגדות-הדיכאון הקלאסיות, אולם ההשפעה של תרופות אלו על הפלסטיות הסינפטית עלולה לארוך מספר שבועות עד שהיא מורגשת בפועל. לעומת זאת, מהמחקרים ומהניסויים עולה כי אותם השינויים הפלסטיים הסינפטיים המתרחשים בעת שימוש בקטמין מתרחשים הרבה יותר מהר – תוך שעות ספורות מרגע מתן הקטמין.

החשיבה הרווחת גורסת כי, בסופו של דבר, תוך פרק זמן של שישה עד 12 שבועות לאחר תחילת נטילת התרופות נוגדות-הדיכאון מסורתיות, תתרחש התגובה הגורמת להגברת הקשרים הסינפטיים, אבל בעת טיפול בקטמין לחרדה, תהליכים אלה יכולים להתרחש גם תוך פרק הזמן הקצר יחסית של יממה (24 שעות) ממתן עירוי הקטמין.

קטמין והשפעותיו על הפרעות חרדה

בשנים האחרונות, מקדיש המדע לא מעט תשומת לב לקטמין, שיעילותו בטיפול במגוון הפרעות חרדה, ביניהן – חרדת נטישה (SAD), הפרעת חרדה כללית (GAD), הפרעת טורדנות כפייתית (OCD) והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) הולכת והופכת למוכחת יותר, ממחקר אחד למחקר הבא אחריו.

חרדת נטישה (SAD) והפרעת חרדה כללית (GAD)

בניסוי קטן-היקף יחסית שהתמקד ב-12 מתמודדים עם GAD ו / או SAD במצב חרדתי פעיל או עמיד בפני טיפול, בוצעה השוואה בין ההשפעה המושגת כתוצאה משימוש בקטמין לבין ההשפעה המושגת בשימוש המידאזולאם (Midazolam, המוכרת אף בשם המסחרי דורמיקום) – תרופת הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים. למטופלים ניתנו שלושה עירויי קטמין במרווחים של שבוע האחד מהשני. במסגרת תוצאות הניסוי עלה כי הקטמין שיפר את הישגי המטופלים בשאלון רמות החרדה. יתר על כן, השפעתו של הקטמין על תדר התטא (התדר המאפשר לנו להתחבר בעת השינה לתת מודע וגישה אל המידע המאוחסן בו) הייתה דומה מאד לתדר המושג באמצעות התרופות נוגדות החרדה המסורתיות. פרט נוסף, בתוך שעה ממתן העירוי, המטופלים שהשתתפו בניסוי דיווחו על הפחתה ברמות החרדה שנמשכה לפרקי זמן שהשתנו בין המטופלים אבל הגיעו עד לשבעה ימים.

במחקר-המשך של המחקר הראשון נבדקו 29 מתמודדים עם GAD ו / או SAD במצב חרדתי פעיל או עמיד בפני טיפול, שקיבלו מנות חוזרות של קטמין. 18 מתוך 20 החולים דיווחו על שיפורים מתמשכים בתפקוד החברתי ו/או בתפקוד העבודה לאורך הניסוי. אחד מהממצאים המעניינים במחקר זה היה השפעתו של עירוי בודד נמשכה עד ל-14 שבועות אצל חלק מהמטופלים, דבר המצביע על כך כי מטופלים עם הפרעות חרדה עשויים ליהנות מתקופות רמיסיה ארוכות יותר מאשר חולים הסובלים מדיכאון מג'ורי, אשר אצלם, בניסוי אחר, פרק זמן ההשפעה המקסימאלי שנמדד והושג בתנאים זהים, עמד על שבוע בלבד.

כיום, מרכזי טיפול שונים בעולם, ובארץ – מרפאת קטמיינד, פועלים ללא הרף בכדי להביא למטופלים הסובלים מהפרעות החרדה והדיכאון השונות את טיפול בקטמין לחרדה ובאמצעותו, להשיג עבורם את ההקלה שלה הם מייחלים.

 

Table of Contents